היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, התייצב להליך בבית המשפט המחוזי בירושלים, בו ביקש מכון ז'בוטינסקי למנוע מבית המכירות "king david auction" למכור במכירה פומבית מכתב היסטורי של יוסף טרומפלדור. "מכתב טרומפלדור הוא נכס בעל אופי ציבורי-לאומי ונודעת לו חשיבות היסטורית ולאומית מהמעלה הראשונה ואין להעבירו לידיים פרטיות", כך טוען היועמ"ש.
ההליך עוסק במכתב שכתב יוסף טרומפלדור בדצמבר 1915 לאבי החייל בנימין ורטהיימר ז"ל, ששירת בגדוד נהגי הפרדות בצבא הבריטי ונפל בקרב על גליפולי. המכתב נחתם במשפט: "בנך נפל בתור גיבור בעד עם ישראל ובעד ארץ ישראל". עדות טקסטואלית זו מקרינה על האמרה הקנונית התאומה המיוחסת לטרומפלדור בעת נפילתו: "טוב למות בעד ארצנו", ויש בה חשיבות לדיון המחקרי ולהיסטוריה הלאומית של הציונות.
האינטרס הציבורי
המכתב חתום בחותמת "מוזיאון בית"ר", שלימים הפך ל"מכון ז'בוטינסקי" שהוכר כמוזיאון ציבורי, ולטענת המכון המכתב נגנב ממנו. עיקר ההליך המשפטי מתנהל בימים אלה מול אדם הטוען כי רכש כדין את המכתב תמורת 500 דולר מאספן אזרח ארה"ב, וכעת מציע אותו למכירה פומבית במחיר פתיחה של 100 אלף דולר.
לטענתו, עומדת לו הגנת "תקנת השוק" שכן הוא פעל בתום-לב, שילם תמורה ממשית עבור המכתב וקנה אותו ממי שעוסק בממכר נכסים מסוג זה.
היועץ המשפטי לממשלה, החליט לעשות שימוש בסמכותו הייחודית ולהתייצב להליך כדי להביע את עמדתו העקרונית בסוגיית הבעלות על המכתב, עמדה המבטאת את דאגתו לאינטרס הציבור בשימור נכסי התרבות של העם היהודי לדורותיו.
בעמדת היועמ"ש, נאמר כי לא יכול להיות חולק כי מכתבו של יוסף טרומפלדור מהווה נכס תרבותי בדמות מסמך היסטורי הקשור בתחייתו הלאומית של העם היהודי בארץ מכורתו. הן תוכן המסמך והן זהות מחברו קשורים בקשר הדוק לזהות הקולקטיבית-הלאומית, הציונית והישראלית. לפיכך, ובאופן בלתי נמנע, גורל המכתב הוא "עניין ציבורי" הכרוך ב"זכויות של הציבור". בנוסף, המכתב מהווה מקור היסטורי ראשוני, הכרוך באחת הדמויות המרכזיות במסכת תולדות התחייה הלאומית של עם ישראל וכוח המגן העברי, וחותמת "מוזיאון בית"ר" עליו מלמדת שהיה בבעלות ארכיון ציבורי ונאמנה עליו הצהרת מכון ז'בוטינסקי שהמכתב הוצא מהארכיון שלא כדין.
מורשת תרבותית היסטורית
לדברי מנדלבליט, החתימה על המכתב מוכיחה כי הוא "נכס של ארכיון ציבורי שאין להעבירו לידיים פרטיות". "זהו נכס בעל אופי ציבורי-לאומי ונודעת לו חשיבות היסטורית ולאומית מהמעלה הראשונה, וגם מסיבה זו אין 'תקנת השוק' חלה לגביו", כתב היועמ"ש.
עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי "אין לאפשר מסחר בחומרים ארכיונים ישראלים עליהם מוטבעת חתימת הארכיון, וכי יש לקבוע כנקודת מוצא משפטית ועובדתית שלא מתקיימת בעניינם תקנת השוק".
לעמדת היועמ"ש, מכון ז'בוטינסקי הציג ראיות רבות לבעלותו על המכתב, ומשעה שהפך לקניינו של ארכיון ציבורי אין הוא עוד רכושו הפרטי של איש. למדינת ישראל אינטרס עליון בשמירה על מורשתה התרבותית וההיסטורית. המדינה רואה בשמירה זו חלק בלתי נפרד מנאמנותה כלפי הציבור, העם היהודי והדורות הבאים. יתירה מכך, המחזיק במכתב אף אינו עומד ביתר דרישות הסף המצטברות הדרושות לתחולת ההגנה של תקנת השוק, ובפרט דרישות תום-הלב והתמורה. עוד סבור היועמ"ש, כי הוראות חוק הארכיונים גוברות על תקנת השוק וכי גם לנוכח דיני הקניין התרבותי יש להשיב את המכתב לחזקת מכון ז'בוטינסקי ולקבוע כי הוא בעליו הבלעדי.
להגן על הנכסים
ההתייצבות בהליך זה היא נדבך נוסף בתפיסה כוללת שמוביל היועץ המשפטי לממשלה, בפעולה משולבת של ייעוץ וחקיקה ושל פרקליטות המדינה, להגנה ולשימור על נכסי התרבות הלאומיים של מדינת ישראל, ובין היתר הובלת שורת הליכים משפטיים שתכליתם להגן על נכסי התרבות של המדינה.
בעבר הגישו היועמ"ש והמדינה, בין היתר, תביעה להשבת הטיוטות הראשונות של הכרזת המדינה לידי ארכיון המדינה; תובענה בעניין איסור מכירת "פנקס העגונות מברגן בלזן" לידיים פרטיות ובקשה לכונן הקדש ולהסדיר את החזקתו בידי "יד ושם"; עמדה בעניין החזקת ״כתרי דמשק" בידי הספרייה הלאומית; ובחינת תקינות הליך המכירה הפומבית אשר מוזיאון האיסלם בירושלים התעתד לקיים באמצעות בית המכירות סות'ביס בלונדון.
