נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט (בדימוס) דוד רוזן, דחה תלונה שהוגשה נגד הפרקליטות על החלטתה לסגור את תיק החקירה נגד עו"ד אפי נוה, לשעבר יו"ר לשכת עורכי הדין. הנציב רוזן דחה את ההחלטה בשל אי סמכותו לדון בעניינים הנוגעים לשיקול דעתה של הפרקליטות.
על אף החלטתו לדחות את התלונה ולנוכח חשיבות הדברים עיין הנציב רוזן בהחלטת הגניזה וקבע: "החלטת הגניזה המפורטת והמנומקת מבוססת על שיקולים ענייניים בלבד, המודעת לקשיים העולים מאופן השגת הראיות בתיק והשלכתם על סיכויי הרשעתו של עו"ד נוה, והשוקלת בכובד ראש את חומרת העבירות, לכאורה, שיוחסו לעו"ד נווה ונסיבות ביצוען, תוך הקפדה ושמירה על זכותם של החשודים הרלוונטיים לפרטיות, ועיקר- לקיומו של הליך משפטי הוגן".
"זהירות מיוחדת"
בין היתר, דחה הנציב את הטענה כי היה על הפרקליטות להביא את התיק להכרעת בית המשפט משיקולים של אמון הציבור. "אין בליבי ספק שהחלטת הגניזה התקבלה ב'זהירות מיוחדת', וודאי לנוכח השפעתה האפשרית על אמון הציבור בשלטון החוק ובפועלתם של גורמי הפרקליטות, בפרט".
הנציב רוזן עוד קבע בהחלטתו קביעה נורמטיבית לגבי החלטות הפרקליטות בתיקי חקירה מתוקשרים, המצויים בעין הסערה הציבורית. "פרקליטות אחראית", כך כתב, "המחויבת לשלטון החוק על כל רבדיו, הנותנת דעתה לזכויות החשודים והנאשמים, כמו גם להשלכות החלטותיה על אמון הציבור, אינה נרתעת מקבלת החלטות מורכבות בתיקי חקירה רגישים, המצויים בעין הסערה הציבורית. יתר על כן, סבורני כי אם בנסיבות המתוארות היתה הפרקליטות 'מגלגלת' לפתחן של הערכאות השיפוטיות הכרעות מורכבות מעין אלו, היא היתה חוטאת לתפקידה ומאיינת, לא מעט, שיקול הדעת הנתון לה על פי חוק".
הנציב הוסיף וקבע כי "לא מצאתי כל שחר לחששך, שלדבריך התבסס על שמועות בתקשורת, לפיו החלטת הגניזה התקבלה על יסוד שיקולים זרים בדמות חשש מפרסומן של קלטות כאלה או אחרות. החלטת הפרקליטות מבוססת על איזון בין שיקולים ואינטרסים ראויים, ומתייחסת לכלל ההיבטים הרלוונטיים לקבלתה, ולא מצאתי ולו בדל ראיה לחששך בעניין זה".
