שופט בית משפט העליון, ניל הנדל, דחה את בקשתו של ראש עיריית אשקלון לשעבר, איתמר שמעוני לעיכוב ביצוע עונש מאסר. שמעוני שהושתו עליו, 4 שנות מאסר ו-400 אלף שקלים קנס בגין עבירות לקיחת שוחד, הלבנת הון, הפרת אמונים ושימוש במרמה, עורמה ותחבולה יתחיל לרצות את עונשו בעוד מספר שבועות בתחילת חודש יוני.
כזכור שמעוני שימש כראש עיריית אשקלון בין השנים 2016-2013 וערך הסכמי פיצוי עם שתי נשים על רקע טענות שביצע בהן עבירות מין במסגרת תפקידו כמנכ"ל חברת "אתרים". על פי קביעת בית המשפט המחוזי, הוא נעזר באחיו עופר שמעוני, ובמעורבים נוספים, בהם שלושה אנשי עסקים – יואל דוידי, משה פונטה וגבי מגנזי, ועורך הדין שרון מילר אשר פעל בתחום הבנייה באשקלון באותה תקופה.
ניצל את תפקידו
בית המשפט המחוזי פסק כי המעורבים פעלו לגיוס הכספים תוך היעזרות במקורות שונים. עוד נקבע כי הכספים ניתנו בקשר לתפקידו הציבורי של שמעוני ולעיתים גם בשל פעולות סיוע שביצע במסגרת תפקידו זה עבור חלק מהמעורבים, במטרה לקדם אינטרסים כלכליים ועסקיים שונים שהיו להם בתחומי הקבלנות והיזמות בעיר.
הסניגור של שמעוני, שם דגש על כך שלדידו סיכויי קבלת הערעור על הכרעת הדין די גבוהים, וכן ציין כי הוא מעריך שהליך הערעור יפרש על פני פרק זמן ממושך. זאת, לאור העובדה שהוגשו שלושה ערעורים נגדיים על פסק הדין, הכוללים גם בקשות להחלפת ייצוג.
אין סיבה לעכב
עוד נטען כי שמעוני עמד בתנאי השחרור שלו לאורך ניהול ההליך בבית משפט קמא ולכן לא מתעורר חשש לפגיעה בניהול ההליכים גם במצב שבו יוחלט להורות על עיכוב עונשו.
מנגד התביעה, טענה שהערעור עובדתי, ונשען על קביעות מהימנות – בהן לא נוהגת ערכאה זו להתערב. כמו כן, נסיבות המקרה, לשיטתה, לא עומדות בקריטריונים שנקבעו בפסיקה למתן הוראה על עיכוב ביצוע ועל כן יש לדחות את הבקשה.
מעשים חמורים
השופט הנדל, שדחה את בקשת שמעוני, ציין כי על פני הדברים נימוקי הערעור כוללים הסתייגויות שונות מן הממצאים העובדתיים שקבע בית המשפט המחוזי בהכרעת הדין וקיים כלל לפיו אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בסוגיות כגון אלה.
"נימוקי הערעור", כתב השופט בהחלטתו, "מעלים טענות שונות ביחס להתמלאות יסודות עבירות השוחד, מידת מודעותו של המערער לתמונה הכללית ושאלת הוכחת הכוונה הפלילית הנדרשת להכרעה מעל ספק סביר בעבירות השונות בהן הורשע, בין היתר. טענות אלו, טומנות בחובן סוגיות משפטיות. אך עדיין, הזיקה לממצאים העובדתיים שנקבעו בולטת".
עוד הוסיף השופט הנדל: "שוב נזכיר, כי אין בכך כדי להביע עמדה לגבי סיכויי קבלת הערעור לכשישמע בדיון בפני הרכב. עם זאת, בשקלול נסיבות העניין בכללותן, לא השתכנעתי כי יש מקום להיעתר לבקשת הסניגור. בהינתן זאת, ונוכח המעשים והעבירות שנקבעו ביחס למערער וכן תקופת המאסר שהושתה עליו, אין בערעור על גזר הדין כדי לגרוע מן המסקנה שהוצגה לעיל".