בית המשפט המחוזי בירושלים דחה לאחרונה ערעור של עו"ד על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין בעניינו.
המקרה החל בשנת 2012, אז הגישה אחת מלקוחותיו של עורך הדין תלונה לוועדת האתיקה בענייני שכר טרחה. בתגובה לתלונתה כתב עו"ד בין היתר: "הנדון גילתה לי שיחסיה עם בן זוגה זה אינם כבעבר, כי היא בגדה בו וכי היא חוששת לספר לו זאת ע"מ כי לא יפגע בזכויותיה הכספיות".
בהמשך, תגובתו כללה את ההתבטאות הבאה: "מדובר בפונה תינוקית ואשר לוקה בנפשה".
ועדת האתיקה סברה כי דבריו מהווים הפרה של כללי האתיקה, אך בטרם נקטה בצעדים כנגדו, נתנה לעורך הדין הזדמנות לחזור בו מדבריו, אך הוא טען כי אמירותיו לגיטימיות וכי התנהלותו היא ללא דופי.
כנגד עורך הדין הוגשה קובלנה משמעתית בה הואשם בעבירות של הפרת חיסיון עורך דין-לקוח, אי שמירת סודיות והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין.
בהכרעה של בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין במחוז חיפה, הורשע עורך הדין בעבירות המיוחסות. בית הדין קבע כי הוא כשל בלשונו בכך שהשתמש בשפה פוגענית, בלתי מנומסת ובלתי מאופקת כלפי הלקוחה. עוד קבע בית הדין כי המידע שמסר עורך הדין אינו מהווה הפרת חובת הסודיות, אך כן מהווה הפרת חיסיון עורך דין-לקוח, בהתאם לכללי האתיקה. בית הדין גזר על עורך הדין 6 חודשי השעיה בפועל, והשעיה על תנאי למשך 12 חודשים, לתקופה של 3 שנים.
בית הדין הארצי דחה את ערעורו של עורך הדין, אך המתיק את עונשו לאחר שקבע כי נראה שהוא הפנים את חומרת העבירה ואת הפגיעה בלקוחתו, וגזר עליו עונש מופחת של 3 חודשי השעיה בפועל והשעיה על תנאי למשך 15 חודשים, לתקופה של 3 שנים.
בערעור לבית המשפט המחוזי טען עורך דין נגד השיהוי בהגשת הקובלנה נגדו ועל עיכוב במתן פסק דינו של בית הדין הארצי, וכן על סמכותה של ועדת האתיקה לטפל גם בתלונת הלקוחה וגם להעמידו לדין. עוד טען עורך הדין כי זכותו לגלות בהליך המשמעתי מידע שקיבל מהלקוחה, על אף קיומו של חיסיון עורך דין-לקוח.
בית המשפט דחה את הערעור ופסק כי בתי המשפט ימעטו להתערב בפסיקת ערכאות המשמעת, וכי יש לזכור שעל אף שהערעור הוא בזכות, אין מדובר בהליך ערעורי רגיל, וכי בית המשפט יתערב רק כאשר בית הדין המשמעית סוטה סטייה קיצונית מתכלית הענישה המשמעתית.
