לבית משפט המחוזי מרכז הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית נגד חברת Airbnb, בגין הפרה של חוק הגנת הצרכן.
המגיש, אזרח ישראלי שביקש לשכור דירה לטווח קצר טען כי שבעוד חוק הגנת הצרכן קובע כי במקרה של ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותים, אשר בוטלה בתוך 14 ימים ממועד השלמת העסקה ולפחות שבעה ימים דמי הביטול יהיו בשיעור 5% משווי העסקה או בסכום של 100 שקלים, על פי הנמוך מביניהם לairbnb – קובעת בישראל, תנאי ביטול שונים ודרקוניים הרבה יותר.
על פי הבקשה לתביעה ייצוגית, בשלהי חודש ינואר 2021 המבקש שכר באמצעות אתר החברה דירת נופש ברמת גן, בסכום כולל של $2,486.36. ארבעה ימים בלבד לאחר ביצוע ההזמנה – ועשרה ימים לפני מועד תחילת השהות המתוכננת – נאלץ המבקש לבטל את ההזמנה.
בעקבות כך, זיכתה החברה את המבקש באופן יזום ואוטומטי בסכום של $45.88 בלבד, ולא זיכתה אותו בגין יתר 2,437.48 הדולרים אותם שילם.
המבקש טען כי הוא ניהל דין ודברים ארוך, ומתיש, עם נציגי השירות של המשיבה ובסופו של הליך ארוך ומייגע זה ״נאותה״ המשיבה להשיב למבקש סכום נוסף של 550 דולרים.
דהיינו, הוא שילם על עסקת המכר מרחוק עם המשיבה, לאחר ביטולה, סך כולל של $1,841.6 (6,217.43 שקלים), במקום 100 שקלים בלבד – כפי שהיה מחויב לשלם על פי דין.
"המבקש בחן את הדברים", נכתב בבקשה, "הן באתר האינטרנט של המשיבה בו מפורטים תנאי הביטול המנוגדים לדין באותיות קידוש לבנה; והן, כאמור, בתכתובות ארוכות מול נציגי השירות של המשיבה – ונוכח כי אין מדובר באירוע חד פעמי או בטעות נקודתית, אלא במדיניות של המשיבה".
המבקש העמיד את סכום התביעה האישית על 7,114 שקלים וסכום התביעה הקבוצתי על פי המבקש אינה ניתנת להערכה. "המשיבה", כך לשיטתו, "מפרסמת תנאי ביטול באתר אשר עומדים בסתירה חזיתית לחוק הגנת הצרכן הקוגנטי, ובכך מטעה את לקוחותיה פעם ראשונה; לאחר ביטול העסקה, משיבה המשיבה ללקוחות באופן יזום ואוטומטי סכום נמוך משמעותית מהסכום אותו היא מחויבת להשיב על פי דין – ובכך יוצרת מצג שווא בפני לקוחותיה כי בכך מוצו זכויותיהם כתוצאה מהביטול – וכפועל יוצא מטעה את לקוחותיה פעם שנייה.
ואף כאשר לקוחות נמרצים, כדוגמת המבקש, פונים למשיבה, ומבקשים כי יושב להם הסכום אותו חייבת המשיבה להשיב על פי דין – מתמידה המשיבה בהשבה בחסר.
תוך הפניה למדיניות הביטול, אשר עומדת הן בסתירה להוראות החוזה בין הצדדים והן בסתירה לחוק הגנת הצרכן.
כל זאת תוך יצירת מצג כי אלו הם כלל זכויות הלקוח, ומבלי להפנות את הלקוח לחוק ולהוראות החוזה המאמצות אותו – ובכך מטעה את הלקוחות הטעיה נוספת".