שופט בית משפט לענייני משפחה בבאר שבע, אלון גביזון, קיבל את בקשת בתה של מנוחה, לקיים את צוואתה המאוחרת של אימה ודחה את בקשת האח לקיים צוואה מוקדמת.
השופט קיבל את עמדת עו"ד הילה צאירי, ודחה מכל וכל את טענת האח, שאחותו, בתה של המנוחה, ניצלה את מצוקתה ומצבה הסיעודי, על מנת לגרום לה לערוך את הצוואה המאוחרת ואף הורתה למתנגד לשלם לאחותו הוצאות משפט בסך 20 אלף שקלים.
לפני מספר שנים הלכה לעולמה אם המשפחה.
לאם היו שתי צוואות, אותן כתבה בהפרש של מספר שנים.
הצוואה המוקדמת הורישה לבן הבכור דירה (שלטענתו ממילא היתה שלו) ואת יתר הרכוש צריך היה לחלק לפי דיני הירושה, כלומר בחלקים שווים בין כל האחים. הצוואה המאוחרת, הורישה את כל הרכוש לבת הזקונים.
האחים טענו כי אחותם הקטנה ניצלה את מצוקת המנוחה ומצבה הסיעודי, על מנת לגרום לה לערוך את הצוואה המאוחרת, תוך השפעה בלתי הוגנת, תחבולה ואיום. לטענתם היא השתלטה על דירת אחיה ומנעה ממנו ומיתר בני המשפחה להיפגש עם המנוחה, ניתקה את המנוחה מילדיה ונכדיה באלימות, איומים ומניפולציות, דרשה כסף בתמורה לחידוש הקשר ובכך יצרה תלות טוטאלית, פיזית ומנטלית, של המנוחה בה ולכן תוכן הצוואה המאוחרת אינו משקף את רצון המנוחה.
מנגד, טענה עו"ד צאירי בשם הבת, כי המתנגדים לא הוכיחו אף אחת מהטענות שלהם, וודאי שלא השפעה בלתי הוגנת, איומים, תחבולה או תרמית, כפי טענתם. נהפוך הוא – הצוואה משקפת את רצונה האמיתי של המנוחה לתת את רכושה למי שהיתה שם לצידה, ודאגה לה לאורך כל השנים.
הוכח כי חרף מצבה הבריאותי, בגינו נזקקה המנוחה לעזרה פיזית, במועד עריכת הצוואה הייתה המנוחה עצמאית, צלולה ודעתנית, ובין המנוחה לבתה שרר קשר חם ואוהב של אם לבתה וטיפולה במנוחה לא שלל את רצונה החופשי.
עו"ד צאירי הוסיפה כי המנוחה לא הייתה תלויה בבתה באופן בלעדי. כך, למשל, המנוחה נסעה לבני משפחה למשך ימים ארוכים, על דעת עצמה, מבלי שבתה לצידה. מעבר לכך, הבת לא ידעה כלל על עריכת הצוואה ולא נטלה בה חלק בשום אופן.
רק בחלוף כשנה לאחר פטירת המנוחה, התוודעה הבת לצוואה.
הצוואה נעשתה בין היתר, על רקע קרע עמוק בין המנוחה לשאר ילדיה, קרע אשר עוד בטרם הפטירה הגיע להליכים משפטיים, שם הביעה המנוחה את דעתה, הן בתצהירים והן בפני העובדת הסוציאלית, כי ילדיה ממררים את חייה והיא אינה רוצה בקשר עימם. המנוחה היא שבחרה ממי להתנתק, והא לראיה כי נפגשה עם בני המשפחה בהם רצתה לפגוש.
השופט גביזון קיבל את טענת עו"ד צאירי, וקבע כי מחומר הראיות שהוצג בפני בית המשפט לא ניתן ללמוד על מעורבותה של הבת בצוואה המאוחרת ובעריכתה, באופן אשר יש בו כדי להביא לפסלותה בהתאם לחוק הירושה. מאחר ואין מחלוקת עובדתית כי המנוחה ערכה את הצוואה עת שהתה בבית אחותה, בעיר אחרת, והבת לא היתה במחיצתה בימים הרלוונטיים לעריכת הצוואה, ואף לא במעמד עריכת הצוואה. השופט גם ציין כי בין הבת לאח אחר נסוב סכסוך רכושי עוד בחייה של המנוחה, שככל הנראה שאב לתוכו גם את המנוחה עצמה, אך אין בו כדי ללמד על ״השפעה בלתי הוגנת״ מצד הבת, אלא דווקא מסביר את הסיבה שבעטיה, בחרה המנוחה למדר את יתר ילדיה בצוואה המאוחרת.
לצפיה ודירוג כבוד השופט אלון גביזון
עו"ד הילה צאירי, בעלת ניסיון של 20 שנה בפתרון וניהול סכסוכי ירושה ומשפחה. בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א בהצטיינות, והפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה הפתוחה בהצטיינות, מומחית בתחום דיני הירושה והעברה בין-דורית
