לבית המשפט המחוזי בירושלים הוגש ערעור על החלטת בית משפט השלום, אשר הרשיע נאשם בגין עבירות פגיעה בפרטיות אך הורה על מחיקת עבירות המין מכתב האישום.
על פי כתב האישום, הנאשם ניצל את תפקידו כעובד ניקיון במסעדה בירושלים והציב בשירותי הנשים את מכשיר הטלפון הנייד שלו במקום גבוה, ובזווית ממנה ניתן לראות את הנשים נכנסות לשירותים, במטרה לתעד אותן ולצפות בהן, כולל צילום של איברים אינטימיים מוצנעים. כתב האישום ייחס לנאשם עבירות פגיעה בפרטיות, מעשה מגונה וניסיון מעשה מגונה.
בית משפט השלום קיבל את טענת הנאשם להגנה מן הצדק, וקבע בהכרעת הדין כי סעיף הפגיעה בפרטיות מגלם בחובו חומרה במידה מספקת, ועל כן הפתרון המתאים הינו מחיקת סעיפי האישום במעשה מגונה, והשארת סעיפי העבירה של פגיעה בפרטיות. הפרקליטות מבקשת לערער על הכרעת ועל גזר הדין (שירות לתועלת הציבור) ולהשיב את כתב האישום המקורי על כנו, הכולל עבירות מעשה מגונה וניסיון מעשה מגונה.
בהודעת הערעור שהוגשה נכתב כי ישנה חשיבות לייחס לנאשם גם עבירת מעשה מגונה במקרים בהם ניתן לייחס כוונה מינית: "שגה בית המשפט אשר קבע כי עבירת פגיעה בפרטיות מגלמת בתוכה במידה מספקת את חומרת המעשים המיוחסים לנאשם, שכן בבסיס שתי עבירות אלו אין ערכים מוגנים זהים ועל כן יש במחיקת הוראת החיקוק של מעשה מגונה בכדי לפגוע בערך המוגן של זכות האוטונומיה של הקורבנות על גופן, בפרטיותן ובצניעותן בהקשר המיני".
עוד נכתב כי שגה בית משפט השלום שקבע כי "ייחוס עבירת מעשה מגונה גורמת לפגיעה חריפה בנאשם ובתחושת בצדק ויש בה כדי לסמן את הנאשם כעבריין מין, שכן לא הפרקליטות מסמנת את הנאשם כעבריין מין אלא מהות מעשיו הם המגדירים זאת".
