לבית משפט השלום בירושלים הוגש כתב אישום נגד חברת "רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע"מ", נגד מנהל החברה אופיר אטיאס (חתנו של לוי) ונגד שלמה ג'וליאן, אחראי אבטחה בחברה, בגין פגיעה בפרטיות, הפרת חובת סודיות ושימוש במאגר מידע בניגוד להוראות.
בשנת 2011 קיבלה חברת "רמי לוי" רישיון ממשרד התקשורת למתן שירותי רדיו טלפון נייד, בהתאם לכך התקשרה חברת רמי לוי עם חברת פלאפון תקשורת בע"מ וקיבלה ממנה גישה למערכות הפעלה שונות של פלאפון, בין היתר למערכת המתעדת נתוני תקשורת ומאפשרת להפיק פלטי שיחות ואיכונים. המערכת נועדה לשימושן של חברות תקשורת לצורך מניעת הונאות. הפקת נתוני תקשורת שלא למטרות המאגר, מחייב הוצאת צו שיפוטי.
על פי כתב האישום, בין השנים 2011-2016 בוצעו מאות בדיקות במערכת, בניגוד למטרת מאגר המידע. הנאשמים ניצלו לרעה את המערכת על מנת להתחקות, לבלוש ולחקור אודות אנשים, עובדי החברה ושאינם עובדי החברה, בלא ידיעתם או הסכמתם ותוך פגיעה קשה בפרטיותם. זאת עשו הנאשמים לצרכים שונים – אישיים ועסקיים, בהזדמנויות רבות ושונות ובאופן שהפך לדפוס פעולה חוזר לבירור עניינים שונים, אותם ביקשה הנהלת החברה או ביקשו הם לברר באמצעות מאגר הנתונים שהופקד בידם.
כך למשל, בשנת 2013, על רקע פריצה לביתו של אטיאס ועל מנת לאתר חשודים בביצועה, ערך ג'וליאן, לבקשתו של אטיאס, בדיקות במערכת על מספרי הטלפון של אנשים שונים. במקרה אחר ביצע ג'וליאן בדיקה במערכת על מספרו של אדם בשל תביעה קטנה שהגיש כנגד חברת "רמי לוי". במקרה נוסף, ביצע ג'וליאן בדיקות במערכת על מספרם של עיתונאים וזאת על רקע כתבה שלילית שפרסמו על החברה. בדיקות נוספות נעשו לעובדת חברת בת של "רמי לוי" על רקע חשד להקמת ועד עובדים.
ג'וליאן ביצע בדיקות על מספרים של עיתונאים. בדיקות נוספות נעשו לעובדת של "רמי לוי" על רקע חשד להקמת ועד עובדים
הבדיקות המופיעות בכתב החשדות נערכו שלא למטרה לשמה הוקם המאגר, ושבגינה נמסר המידע, ומבלי שהתקבלה הסכמתם של הנבדקים, תוך הפרת חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי ענייניו הפרטיים של אדם, ובאופן המהווה בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, ובניגוד להוראות הדין בדבר שימוש במאגר מידע.
החקירה נוהלה על ידי ימ"ר ירושלים במשטרת ישראל ויחידת החקירות של הרשות להגנת הפרטיות. מהרשות להגנת הפרטיות נמסר כי: "מאגרי המידע הנמצאים בידי חברות התקשורת הינם רגישים במיוחד בשל העובדה שהם מאפשרים להתחקות אחר כל קשריו של אדם ואף אחר מיקומו הגיאוגרפי. משכך, שימוש במידע אישי המצוי בידי חברות התקשורת למטרות עסקיות או פרטיות הינו פסול ומהווה הפרה בוטה של הוראות דיני הגנת הפרטיות".
החקירה החלה כאשר בכיר לשעבר בחברה, אלקנה אלון, התראיין ליגאל מוסקו ב"אולפן שישי" ובין היתר סיפר על השימוש הלא ראוי, הלא חוקי והקבוע שעשו בכירי החברה במערכת.
עו"ד שרית קרן, מומחית לנושאי פרטיות בעידן הטכנולוגי: "מקריאת כתב האישום ניתן ללמוד כי בכירים בחברה הפרו את הזכות לפרטיות, המעוגת בחוק הגנת הפרטיות. פגיעה שכזו דינה מאסר של עד 5 שנות מאסר. במקרה דנן אף לא ניתן לומר כי ההגנות בחוק חלות. במאי 2018 נכנסו לתוקף תקנות הגנת הפרטיות, שמטרתן העיקרית היא להגן על כל אזרח שהמידע האישי שלו נמצא במאגר. כמובן שעל כל בעל מאגר מידע יחלו רמות אבטחה שונות.
"יש לזכור כי חוק הגנת הפרטיות חוקק ב-1981, אלא שהחוק אינו מתאים לעידן החדש. של הטלפונים של הדור השלישי, אינטרנט, ענן וכו'. ויש לבצע רביזיה רצינית בתחום החקיקה המגנה על זכות הפרטיות והעולה בקנה אחד עם השינויים הטכנולוגיים של השנים האחרונות. בעיני, ולאור העובדה כי החוק חוקק לפני כמעט 40 שנה, לפני עידן האינטרנט, סלולר דור שלישי וכו', יש לחוקק חוק חדש בתחום או לעשות תיקון מקיף ויסודי לחוק הקיים אשר יתאם את המציאות הקיימת היום".
