לבית המשפט העליון, הוגשה הודעת ערעור על קולת עונשו של הנאשם יניב פרץ, שהורשע בביצוע עבירות מין כלפי קטינות במרשתת, ונידון לעונש של עבודות שירות בלבד. לעמדת הפרקליטות, "ממדי התופעה, כמו גם הקלות בביצוע העבירות, מחייבים ענישה משמעותית במאסר בפועל אשר תרתיע את אלו המבקשים להסתתר תחת האנונימיות של המרחב הווירטואלי, לביצוע עבירות חמורות בקטינים, כשהם נעזרים בריחוק הפיזי בכדי לפתח אדישות למעשיהם והשלכותיהם ההרסניות".
הנאשם, שהיה בן 40 בעת ביצוע המעשים, ניצל את הקלות, הזמינות והאנונימיות שמספקת רשת האינטרנט וחדרי הצ'ט בכדי ליצור קשר במספר רב של הזדמנויות עם מי שסבר שהינן קטינות בנות 13.5-13, מתוך ידיעה כי בשל קטינותן יקל עליו להשפיע עליהן. הנאשם, שהיה מונע מרצון לסיפוק מיני, באופן מניפולטיבי, שב וניסה לשכנע את בנות שיחו לשתף עמו פעולה, הפציר בהן להתפשט, הדריך אותן כיצד לבצע בעצמן מעשים מיניים עד שהגיע לפורקן, וכן שלח להן סרטונים מיניים.
בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את המלצת שירות המבחן להעדיף את הפן השיקומי בעניינו של הנאשם על פני מאסר בפועל, וגזר על הנאשם עונש של 9 חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי והתחייבות כספית.
בהודעת הערעור צוין, כי "מדיניות הענישה הראויה לעבירות מסוג זה, חייבת לבטא את הסלידה העמוקה מהמעשים, בניסיון לייצר הגנה לקטינים ברשת, ועל אחת כמה וכמה עם עליית השימוש בפלטפורמות טכנולוגיות ונגישותן לקטינים מגיל צעיר מאוד".
הפרקליטות סבורה, כך לפי הודעת הערעור, כי שגה בית המשפט קמא עת נתן משקל גבוה להמלצת שירות המבחן כי השמתו של הנאשם במאסר בפועל עלולה לגרום לנסיגה במצבו. "מעשיו של הנאשם", כך נכתב, "הינם חלק מתופעה במימדים מדאיגים של תקיפות מיניות כלפי קטינים ברשת האינטרנט, תוך ניצול הפלטפורמה הווירטואלית לסיפוק דחפים ומאווים מיניים. קלות ביצוע המעשים, בעידן בו כל קטין עושה שימוש תכוף במחשב, פלאפון או טאבלט, מחייבת יצירת מנגנוני הגנה, שיסייעו להורים להגן על ילדיהם, מהסכנות האורבות להם גם כשהם בחדרם, המוגן לכאורה, מאחורי דלת סגורה".
