העובדה שנקודת המשטרה של מתחם הבורסה ברמת גן מרוחקת הפרש של חנות אחת מחנות תכשיטים, לא עשתה רושם על שודד החנות, ולא מפתיעה נוכח אוזלת היד של המשטרה. לא מפתיעה גם המהירות שבה המשטרה אספה ממצאים וחיפשה את השודד שגרם נזק לחנות היוקרתית. אחרי הכל, לא מדובר בשוד בפריפריה.
מדובר בחנות התכשיטים 'אוריאל' שברחוב הרקון שבמתחם הבורסה לתכשיטים ברמת גן. לפני שבועיים (5.6.20), נכנס אל החנות שודד, עטוי מסיכת סקי וכובע על ראשו, השליך לשני המוכרים שהיו באותה העת עם שני לקוחות המומים שק, והורה להם למלא אותו בתכשיטים.
המוכרים המבוהלים מילאו את השק בשבעה מגשי טבעות, בשווי כולל של 237 אלף שקלים. כובעו של השודד נפל לו בחנות, ומסיבה כלשהי הוא אף השליך בה את נשקו, עזב אותו ונמלט מהמקום.
במשטרה, שלא יודעים לפתור היום כלום אם אין מצלמות, עקבו אחרי מצלמות נתיב בריחתו של השודד ומצאו המון פרטים. כך לדוגמא נראה השודד משליך את מסיכת הסקי שלו אל עבר צמחיה, ואז גם נחשף כתם הלידה היחודי שיש לו בצדו הימני של הראש.
המסיכה נמצאה, ומאחר וגם הכובע של השודד נשאר בחנות, נאספו דגימות ה-DNA שלו משניהם. במצלמות אחרות נראה השודד עולה לגג של מבנה סמוך, ואז יורד ממנו ללא השק, ולבוש בבגדים אחרים אותם הכין מראש במקום.
מהחקירה עולה כי השודד, בחור מכפר קאסם בן 18.5 בלבד היה בחנות כבר יום קודם ובירר על התכשיטים ועל "הטבעת היקרה ביותר בחנות". גם שלוש שעות לפני השוד הוא תועד במצלמות האבטחה של החנות כשהוא חולף על פניה בפנים גלויות. כל זאת בשעה שהוא טוען שביום השוד לא יצא מכפר קאסם, בזמן שהטלפון שלו אוכן בסביבת החנות בשעות השוד.
בעת מעצרו, נתפסו ברכבו שבע טבעות שנשדדו מהחנות, שכן בעלי העסק מסרו פרטים מזהים יחודיים לטבעות שנגנבו מהם. בחקירתו סיפר השודד כי הוא קנה את הטבעות מאלמוני בקלקיליה. בשל חולשת הגרסאות שלו מול חוזק הראיות שהמשטרה אספה, עולה שמדובר בשודד שצריך לחפש לעצמו עיסוק אחר, כי בענייני השודים, הוא כושל.
