שלומי יפרח, נהג משאית שגר עם אמא בנתיבות, שעל פי צו בית משפט היה מנוע מיצירת קשר עם נשים באתרי היכרויות, נהג להציג עצמו כאדם אמיד בפני נשים באתר להיכרות בין גברים עשירים לנשים, והבטיח להן עשרות אלפי שקלים תמורת מין. אחרי קיום היחסים – הוא פשוט נעלם. שופטת בית משפט השלום בבאר שבע, שושנה שיטרית, גזרה עליו שנתיים מאסר בגין שלוש עבירות של קבלת דבר במרמה ועבירה אחת של הפרת צו פיקוח על עברייני מין, זאת לאחר שהציג מצג שווא בפני נשים שהכיר באתר היכרויות. "המדובר במעשים מכוערים שנעשו על ידי הנאשם אשר באמצעות שקרים, כזבים ומרמה הביא את המתלוננות לקיים עמו יחסי מין", כתבה השופטת בהחלטתה.
לפני כשנתיים וחצי הורה בית משפט המחוזי בתל אביב-יפו על צו פיקוח ומעקב, לפי חוק ההגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, נגד שלומי יפרח למשך 4 שנים. במסגרת צו הפיקוח הוטלו עליו תנאים מגבילים, ובין היתר איסור צריכת אלכוהול, איסור כניסה לאתרי הכרויות ויצירת קשר עם נשים למטרות היכרות ומטרות חברתיות באמצעות רשת האינטרנט.
למרות הצו על פי כתב האישום, כאשר יפרח עבד כנהג משאית ומחסנאי במפעל "אדירים" בנתיבות, והתגורר בבית אימו בנתיבות, בהזדמנויות רבות במהלך השנים 2018-2019 נכנס לאתר המיועד להכרויות בין גברים אמידים לבין נשים ויצר קשר עם נשים ובין היתר עם המתלוננות. במהלך ההיכרות הציג עצמו בשמות בדויים ויצר בפניהן מצגי שווא, לפיהם הוא איש עסקים עשיר אשר מוכן לשלם סכומי כסף שונים בתמורה למפגשים איתן. כתוצאה ממצגי השווא כאמור, המתלוננות הסכימו להיפגש עם הנאשם וקיימו עמו יחסי מין, אך לא קיבלו את התמורה אותה הבטיח להן.
באחד המקרים, הוא כתב לצעירה בת 22 כי הוא מעוניין ב"קשר קבוע עם תמיכה כלכלית" ומוכן לשלם 3,000 שקלים עבור פגישת היכרות. הוא טען כי הוא איש עסקים העוסק בנדל"ן, גר ברח' רוטשילד בתל אביב ויש לו דירה בתל אביב בה תוכל המתלוננת להתגורר ללא תשלום, כי הוא שותף במסעדה מוכרת וכי בכוונתו לפתוח קונדיטוריה בכיכר המדינה בתל אביב, והמתלוננת שהינה קונדיטורית במקצועה, תוכל לעבוד שם. הצעירה נפגשה עמו, ובהמשך נסעו לצימר באזור תל אביב ושם קיימו יחסי מין. מייד לאחר מכן הנאשם עזב את המקום ובהמשך לא שילם למתלוננת את הסכום אותו הבטיח לשלם לה עבור המפגש.
במקרה אחר, הוא טען בפני צעירה כי הוא יכול ומוכן לשלם לה 70,000 שקלים אם תקיים עמו יחסי מין, ואילו היא הודיעה לו כי היא מוכנה רק להיפגש איתו בתמורה לסך של 2,500 שקלים, ללא קיום יחסי מין. הצעירה נפגשה עמו במסעדה בתל אביב, ובהמשך הפגישה הסכימה להצעת הנאשם לקיים עמו יחסי מין, וזאת מתוך הנחה כי תקבל בתמורה סך של 70,000 שקלים. השניים הגיעו לדירתה בתל אביב, הוא קיים עימה יחסי מין, לאחר מכן עזב את הדירה ולא העביר כסף לחשבונה. גם במקרה נוסף, הוא הבטיח לאישה בת 37 שיעביר לחשבונה סך של 12,000 שקלים והיא קיימה עימו יחסי מין, אך הוא לא העביר את הכספים.
השופטת שיטרית, כאמור, שלחה לבסוף את יפרח לשנתיים בכלא, והורתה לו לשלם לשתיים מהנשים 4,000 שקלים לכל אחת ולשלישית 7,500 שקלים. "הנאשם שלפני נותן את הדין בגין שלוש עבירות של קבלת דבר במרמה ועבירה אחת של הפרת צו פיקוח על עברייני מין. המדובר במעשים מכוערים שנעשו על ידי הנאשם אשר באמצעות שקרים, כזבים ומרמה הביא את המתלוננות לקיים עמו יחסי מין", כתבה השופטת שטרית בגזר הדין.
״אסור לרמות זונות״, אומר עו״ד יעקב שקלאר, מומחה לעבירות זנות וסחר בנשים.
״לנשים בזנות יש אמפטיה גדולה בציבור, כי הן מוחלשות וקורבניות. ברקע עיסוקן בזנות ישנה תמיד מצוקה כלכלית ובדרך כלל גם בעיות בסוציאליזציה מגיל צעיר. אשה בזנות נחזית כקורבן המנוצל בידי גברים זנאים חסרי לב, הקונים את גופן בעד ממון. משכך, העיסוק בזנות מעורר כעס בלב נשים פמיניסטיות, אשר חוות את העיסוק בזנות כעלבון לכל המין הנשי. בחירה מדעת בעיסוק בזנות, לפי התפיסה הפמיניסטית, אינה אפשרית, שכן אף אחת לא תבחר מרצונה בעיסוק משפיל זה, כך לדעתן. התיק הזה מדגים בדיוק את ההיפך. מדובר בזונות, אף אם לא מקצועיות, שבעבור המחיר המתאים, או בעד טובת הנאה כלשהי, תולדה של מו״מ כספי, תקיים יחסי מין עם כל אחד. ולענין זה, כנאמר, אין אשה שהיא לא זונה, יש פשוט פחות מידי כסף״.. צוחק שקלאר
__________________________
