פרקליטות מיסוי וכלכלה הודיעה לחברת אלבר ציי רכב בע"מ, לבעלים ויו"ר דירקטוריון החברה אלי אלעזרא, ולשורת בכירים נוספים בחברה, כי נשקלת העמדתם לדין בכפוף לשימוע. בנוסף, הפרקליטות הודיעה לחברת חיים לוי טרייד אין בע"מ, חברת גלובל אוטומקס בע"מ ולבעלי ומנהלי חברות אלה – דניאל לוי וחיים לוי, כי נשקלת העמדתם לדין בכפוף לשימוע. לעורכי הדין ירון גולדמן וגיל איזנברג, שייצגו את ינון עמית, נמסר כי נשקלת העמדתם לדין בכפוף לשימוע בגין הדחה בחקירה, שיבוש מהלכי משפט וקשירת קשר לביצוע עבירות.
כתבי החשדות שהוגשו מגוללים תכנית עבריינית רחבת היקף וחוצת גבולות שרקמו והוציאו לפועל המעורבים, במסגרתה בוצעו עבירות, כל חשוד בהתאם לחלקו, של קבלת היתרי ייבוא מקביל ורישיונות יבוא במרמה ממשרד התחבורה, זיוף הסכמים עם סוכני הפצת רכב בחו"ל, עבירות הברחה של כלי רכב בניגוד לפקודת המכס, עבירות על חוק מע"מ וחוק מס קנייה, עבירות רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות הלבנת הון.
על פי כתבי החשדות, בשלהי שנת 2013 התקבלה החלטה בחברת אלבר על הקמת תחום פעילות של יבוא מקביל של כלי רכב לישראל. לנוכח מגבלות שנקבעו בדין על ייבוא מקביל של כלי רכב, רקמה חברת אלבר ביחד עם גורמים נוספים תכנית עבריינית, שמטרתה להונות את משרד התחבורה ולהציג לו מסמכים מזויפים על מנת לקבל היתר ייבוא מקביל עבור חברת אלבר.
אלבר פעלה באמצעות מי שהיה המנכ"ל, ינון עמית, והבעלים, אלי אלעזרא, כאשר הגורמים הנוספים איתם קשרה קשר וחברה לצורך גיבוש התכנית והוצאתה אל הפועל היו חברת חיים לוי טרייד אין בע"מ והבעלים והמנהל מטעמה, דניאל לוי וחיים לוי, וכן איש עסקים אמריקאי בתחום ענף הרכב.
איש העסקים האמריקאי זייף עבור חברת אלבר הסכמים ומסמכים, שהותאמו לדרישות הדין, לפיהם אלבר התקשרה לכאורה עם חברה אמריקאית בשם אוטוניישן (AUTONATION), שהיא סוכן מורשה של יצרני הרכב טויוטה והונדה. בפועל אלבר לא התקשרה כלל עם חברת אוטוניישן, או גורמים מטעמה החתומים לכאורה על ההסכמים והמסמכים. אלבר הגישה את ההסכמים המזויפים, וכן מסמכי תקינה מזויפים למשרד התחבורה, וקיבלה על בסיסם במהלך שנת 2014 היתר ורישיונות לייבא לישראל כלי רכב מתוצרת טויוטה והונדה.
על בסיס ההיתר ורישיונות היבוא אשר התקבלו במרמה, הבריחה חברת אלבר מארה"ב לישראל, עד לפתיחת החקירה נגדה בחודש יולי 2015, לא פחות מ-1,839 כלי רכב, אשר נרכשו תמורת סכום השווה לכ-176 מיליון שקלים.
במסגרת התכנית העבריינית, ועל מנת להסתיר את העובדה שכלי הרכב נרכשו לצורך ייצוא מחוץ לארה"ב, רכשה אלבר את כלי הרכב מסוכנויות מקומיות וספקים שונים בארה"ב באמצעות מספר רב של חברות, חלקן חברות קש שהוקמו רק לצורך רכישת כלי הרכב על ידי אותו איש עסקים אמריקאי. על אף שכלי הרכב נרכשו מסוכנויות וספקים שונים בארה"ב, זייפו החשודים, באמצעות איש העסקים האמריקאי, גם חשבוניות ספק ומסמכים נוספים הנחזים להיות מטעם חברת אוטוניישן, וזאת לנוכח ההסכמים המזויפים שעל בסיסם התקבל היתר היבוא, ועל מנת להגישם למכס יחד עם הצהרות הייבוא.
על מנת להשתמט מתשלום מסי ייבוא, נמנעה אלבר מדיווח על עלויות הרכישה האמיתיות של כלי הרכב. בהצהרות הייבוא של כלי הרכב הצהירה אלבר על עלויות רכישה כוללות הנמוכות בלמעלה מ-4 מיליון שקלים מהעלויות האמיתיות.
בנוסף, על פי החשד בוצעו עבירות של רישומים כוזבים במסמכי התאגיד של חברת אלבר, שנועדו ליישב את הפער בין הכזב שבחשבוניות, לבין התנועות הכספיות מחברת אלבר לחברות שבשליטת איש העסקים האמריקאי, שבאמצעותו נרכשו כלי הרכב.
כתבי החשדות מייחסים נסיבות מחמירות לביצוע העבירות, הנובעות מהתחכום, השימוש בגורמים בחו"ל, ההיקף הכלכלי והפגיעה הפוטנציאלית בזכויות הבטיחותיות והצרכניות של משתמשי כלי הרכב.
כתב החשדות מתאר גם ביצוע עבירות הלבנת הון על ידי המעורבים, בכך שייבאו את כלי הרכב, המהווים רכוש אסור שמקורו בעבירות. עבירות הלבנת הון בוצעו גם בהעברת למעלה מ-180 מיליון ₪ על ידי אלבר לאיש העסקים האמריקאי, על מנת שיקים עבור חברת אלבר חברות קש אמריקאיות וירכוש באמצעותן ובאמצעות חברות נוספות כלי רכב תוך הצגת מצג כוזב.
אלבר והמעורבים מטעמה ביצעו גם עבירות הלבנת הון בכך שמכרו ללקוחות בישראל למעלה מ-950 כלי רכב מתוך כלי הרכב אותם ייבאו, תמורת סך של למעלה מ-168 מליון שקלים, ובכך שרשמו בבעלותה של אלבר למעלה מ-540 כלי רכב ששווים עומד על למעלה מ-73 מיליון שקלים, והכל בידיעה שמדובר ברכוש אסור שמקורו בעבירות.
עבירות הלבנת הון נוספות נעשו, על פי כתב החשדות, על ידי חברת חיים לוי טרייד אין, בעליה ומנהלה, אשר בהתאם להסכם שיתוף פעולה שחתמו, אלבר רכשו ממנה למעלה מ-155 כלי רכב, תמורת סך של למעלה מ-27 מיליון שקלים, ומכרו את כלי הרכב ללקוחות כסוכן, בידיעה שמדובר ברכוש אסור שמקורו בעבירות.
כתבי החשדות מייחסים לינון עמית ולעורכי הדין ירון גולדמן וגיל אייזנברג, אשר ייצגו את עמית בשלב חקירת הפרשה, עבירות של הדחה בחקירה וקשירת קשר לביצוע עבירות. על פי החשד, לאחר הפתיחה בחקירה, עמית קשר קשר עם עורכי דינו לנסות ולהכשיר, בדיעבד, את החוזה והמסמכים המזויפים שהוגשו על ידי אלבר למשרד התחבורה. לשם כך, בסוף שנת 2015, נסעו עורכי הדין בשליחותו של עמית לארצות הברית, לנסות ולהדיח גורם מחברת אוטוניישן לתת עדות שקר לפיה החוזה המזויף נחתם על ידם.
בנוסף, גלובל אוטומקס בע"מ, שותפיה ומנהליה, חברת חיים לוי טרייד אין, דניאל לוי, חיים לוי וינון עמית שנכנס כשותף בחברת גלובל אוטומקס לאחר שסיים את תפקידו באלבר, חשודים בביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה ממשרד התחבורה, זיוף, הברחה של כלי רכב ועבירות הלבנת הון.
כתב החשדות מייחס לגלובל אוטומקס, שאחד השותפים בה היה גם אותו איש עסקים אמריקאי, מסכת עבירות דומה לזו שבוצעה על ידי אלבר. בראשית שנת 2015 פעלו חברת גלובל אטומקס והמעורבים מטעמה להונות את משרד התחבורה ולקבל היתר ורישיונות ליבוא מקביל של כלי רכב לישראל על בסיס הסכמים מזויפים, העומדים לכאורה בדרישות הדין. המעורבים זייפו באמצעות איש העסקים האמריקאי הסכמים ומסמכים, הנחזים להיות מול תאגיד אמריקאי בשם ווסטבורי (WESTBURY), שהוא סוכן מורשה של יצרנית רכב. בפועל גלובל אוטומקס לא התקשרה כלל עם חברת ווסטבורי. גלובל אוטומקס הגישה את ההסכמים המזויפים וכן מסמכי תקינה מזויפים למשרד התחבורה, וקיבלה על בסיסם במרמה, במהלך שנת 2015, היתר ורישיונות לייבא לישראל כלי רכב מתוצרת ג'יפ.
על פי החשד, לאחר שקיבלה את ההיתר והרישיונות, הבריחה חברת גלובל אוטומקס באמצעות שילוח ימי 58 כלי רכב מסוג ג'יפ, ששוויים אינו פחות מ 7.1 מיליון₪. גלובל אוטומקס רכשה את כלי הרכב מספקים שונים בארה"ב באמצעות חברות אמריקאיות, בשליטת איש העסקים האמריקאי, וזאת במטרה להסתיר מיצרניות הרכב את העובדה שכלי הרכב נועדו לייצוא מחוץ לארה"ב. בנוסף, זויפו על ידי איש העסקים האמריקאי, לבקשת בעלי ומנהלי גלובל אוטומקס, חשבוניות ספק ומסמכים נוספים הנחזים להיות מטעם חברת ווסטבורי, כתבי החשדות מייחסים לחברת גלובל אוטומקס ולמעורבים גם עבירות הלבנת הון, ונסיבות מחמירות לביצוע העבירות.
