חברת מטבחים גילתה כי חברה מתחרה פרסמה באינטרנט, פרסומים הנחזים להיות ביקורת צרכנית שלילית כנגדה, בעוד לאימתו של דבר הם מעולם לא היו לקוחותיה. החברה פנתה לבית המשפט, שהורה להסיר את הפרסומים. במקביל, הגישה החברה תביעה בגין לשון הרע, ושופט בית המשפט בראשון לציון, מוטי פירר, פסק לה פיצויים בסך 31 אלף שקלים,כולל הוצאות ושכר טרחת עורך דין.
התובעת היא חברה העוסקת בייבוא, מכירה והתקנה של מטבחים וריהוט, יש לה מספר חנויות בארץ ועיקר פעילות השיווק שלה נעשה באמצעים דיגיטליים באינטרנט ובמדיה החברתית. לפני קצת פחות משנה, היא גילתה שחברה מתחרה שלה דרגה את החנויות שלה במנוע החיפוש "גוגל" בכוכב אחד מתוך 5. מדובר בדירוג המעניק, הלכה למעשה, ציון 20 מתוך 100, ומהווה דירוג שלילי, זאת למרות שהיא לא בצעה כל עסקת רכישה.
חברת המטבחים פנתה בבקשה לחברה המתחרה להסיר את הדירוג השלילי, אך זו לא עשתה כן, אלא רק לאחר הגשת בקשה לצו עשה זמני שיורה לה להסיר את הדירוג. לאחר הגשת הבקשה, ובמקביל לשיחות שנוהלו בין באי כוח הצדדים, הוסר אמנם הדירוג על ידי החברה המתחרה, אך במקביל פורסמו עוד 7 דירוגים שליליים נוספים בדפי העסק של חברת המטבחים במנוע החיפוש גוגל, של כוכב אחד מתוך חמש. בנוסף, הוסיפו את המלל: "מאכזב", "פשוט בושה של שירות, אני מצפה ליותר בשנת 2019", מבדיקה עלה כי מדובר היה בחבריו של בנה של בעלת העסק המתחרה. גם פרסומים אלו הוסרו רק לאחר פנייה דומה לבית המשפט, מאחר וכל המפרסמים לא היו לקוחות של חברת המטבחים.
במקביל, כאמור, הוגשה תביעת לשון הרע לבית המשפט השלום בראשון לציון. שם נטען, בין השאר, כי מדובר בפרסום המהווה לשון הרע, אשר נועד לפגוע בפעילותה העסקית של התובעת מטעמי תחרות ומתוך כוונת זדון, לפיכך יש להטיל על הנתבעים פיצוי בסכום התביעה המהווה פיצוי ללא הוכחת נזק. עוד נטען כי הפרסומים פגעו בפועל בדירוגה הכולל במנוע החיפוש גוגל, ובוודאי גרמו לנזק כלכלי של ממש אשר גרם לאבדן לקוחות פוטנציאליים.
מנגד, לדברי הנתבעים, הפרסומים פורסמו בעקבות התנהלות לא ראויה ולא הוגנת של חברת המטבחים ולפיכך מדובר בביקורת עסקית לגיטימית. עוד טוענים הנתבעים כי אין מדובר כלל בלשון הרע, כי מדובר בזוטי דברים אשר אינם מצדיקים פיצוי, כי הדברים חוסים תחת ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע ולנוכח הדברים יש לדחות את התביעה.
בסיכומו של דבר השופט פירר קיבל את התביעה, וכתב בין השאר כי דירוגו של בית עסק בדירוג שלילי בגוגל, מהווה פרסום פומבי העלול לפגוע בבית העסק ולהרחיק ממנו לקוחות פוטנציאליים ולכן מדובר בפרסום לשון הרע. "אין בידי לקבל את טענת הנתבעים לפיה, הפרסומים נשוא הליך זה מהווים "זוטי דברים" או "מעשה של מה בכך", אשר "אדם בר-דעת ומזג כרגיל לא היה בא בנסיבות הנתונות בתלונה על כך".
"אכן, לא כל קריאת גנאי ברחובה של עיר מקימה עילת תביעה; כך, אף לא כל פרסום מגנה ומגונה באינטרנט מהוה עילה. רבות מן התגוביות באינטרנט הן דברי הבל ברמה ירודה, שכל בר דעת מבין כי אין לייחס להן כל משקל, וערכן "העוולתי" הוא בהתאם", כתב השופט פירר בהחלטתו, והוסיף: "ואולם, שמו של בית עסק כפי שניתן לו מאת לקוחותיו, והמוניטין ההולך לפניו, מהווים נכס יקר עבורו אשר ערכו לא יסולא בפז, וכבר נאמר "טוב שם משמן טוב" (קהלת פרק ז', א'), לפיכך אין לזלזל בו או להמעיט בערכו. בענייננו, די באפשרות לפיה מספר קטן של לקוחות מנעו עצמם מלרכוש מטבח או רהיטים בבית העסק של התובעת, על מנת להסיק כי מדובר בהיתכנות של פגיעה עסקית ממשית".
_____________________________
