שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, ריקי שמולביץ, דחתה את תביעתה של אלמנה נגד הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, לאחר שהיא ובעלה, לא רכשו ביטוח חיים למשכנתא שלקחו, והיא נאלצה להחזיר לבנק את כל המשכנתא לאחר מותו. התביעה הוגשה לאחר שהאלמנה והבנק היו חלוקים ביניהם באשר לנסיבות בהן לא נרכש ביטוח החיים, ובאשר לשאלה על מי מהם רובצת האחריות לתוצאת אי רכישתו.
על פי התביעה, שהועמדה על סך של כ-7 מיליון שקלים, המנוח ואשתו נטלו מהבנק הלוואת משכנתא בסך של 7,500,000 שקלים לצורך רכישת בית בסביון, כנגד רישום משכנתא על הבית. בני הזוג לא רכשו ביטוח חיים למשכנתא האמורה, וכעבור מספר שנים חלה בן הזוג בסרטן, ושנה לאחר מכן נפטר. כתוצאה מהעדר ביטוח החיים, לאחר פטירת המנוח נאלצה התובעת לשלם לבנק את מלוא יתרת הלוואת המשכנתא.
בפתח כתב התביעה טענה האישה כי לאחר ימי האבל על פטירת המנוח, פנתה לבנק וביקשה להפעיל את ביטוח החיים לצורך פירעון ההלוואה וסילוק המשכנתא, אולם אז נמסר לה כי היא והמנוח לא היו מבוטחים בביטוח חיים. לתדהמתה התברר לה כי הבנק מייחס לה ויתור על ביטוח חיים כאמור. התובעת לא חתמה על מסמך, והבנק לא ביקש את הסכמתה לביטול עריכת ביטוח החיים, והיא לא הסכימה לכך. הבנק לא הסביר לתובעת את הסיכונים הכרוכים בויתור, והעדיף שיקול כלכלי של הענקת משכנתא בסכום גבוה על פני מילוי חובות הגילוי, הזהירות, היידוע, תום הלב והאמון שבהם הוא חייב כלפיה. הנתבע אִפשר את זיוף חתימתה.
בדיעבד, התברר לה כי הליך אישור ההלוואה התנהל בבהילות, באופן חריג והמנוח היה היחיד שחתם על בקשת ההלוואה. המו"מ לצורך קבלת ההלוואה התנהל באופן בלעדי ע"י המנוח. לצורך החלטתו בדבר אישור ההלוואה, הסתמך הבנק באופן בלעדי על יכולת ההשתכרות וההחזר של המנוח. בשלב הסופני של מחלתו של המנוח, פנתה התובעת למנהלת סניף הבנק לבירור המשך ההתנהלות הכספית, ואז נמסר לה להפתעתה כי למיטב זיכרונה של מנהלת הסניף הבנק אישר את הלוואת המשכנתא, תוך ויתור על דרישתו העקרונית בכל הלוואת משכנתא, לביצוע ביטוח חיים כתנאי בסיסי למתן ההלוואה. לאחר מספר ימים אומת המידע האמור.
הבנק, מצידו, טען כי אין חובה לערוך ביטוח חיים בקשר למשכנתא. ביטוח החיים אינו אלא אחת הבטוחות שהבנק דורש אך הוא רשאי לא לדרוש בטוחה זו. הלווים רשאים לבטח את עצמם גם ללא הסכמת הבנק. בהתאם להלכה הנוהגת, לא חלה על הבנק חובה להודיע ללווה כי הוא רשאי לערוך ביטוח חיים. לטענת הבנק, המנוח והתובעת כלכלו את צעדיהם הכלכליים באופן שקול ומחושב היטב. לאחר בחינה ובדיקה, פנו השניים אל הבנק וביקשו פטור מביטוח חיים, ולאחר בחינת הבקשה הוא נעתר לה.
השופטת, ריקי שמולביץ, קיבלה את עמדת הבנק ודחתה כאמור את התביעה, תוך שהשיתה על התובעת 50 אלף שקלים שכר טרחת עורך דין והוצאות. "התרשמתי כי התובעת והמנוח יצרו לפני הנתבע מצג כי המנוח פועל בשמה של התובעת ועל דעתה. בזמן אמת, לא רק שהתובעת לא הלינה על כך שהמנוח הוא שניהל את המגעים עם הנתבע באופן עצמאי אלא שיתפה עמו פעולה בעניין זה. התנהגות התובעת לא רק שאינה מתיישבת עם טענתה כי הנתבע ניהל משא ומתן חשאי עם המנוח, מאחורי גבהּ, תוך מידורהּ והותרתהּ מחוץ לסוד העניינים, אלא סותרת אותה. בנסיבות אלה החלטות ופעולות המנוח והמצג שהציג לפני הנתבע שלפיו הבקשה לפטור מביטוח חיים מוגשת בשם שני בני הזוג מחייבים את התובעת", כתבה השופטת בהחלטתה.
___________________
