"נוהל הסנ"צ", היא רוטינה שחוזרת על עצמה בכל אחד מדיוני המעצרים בימים אלה. אין סניגור שלא שואל את השאלה הזאת כאחת משאלות "הסל", כמו כמה פעולות יש לעשות? וכמה הן ברות שיבוש? האם זה על בסיס מודיעיני בלבד? וכיוב'. אישור הסנ"צ, בהתאם לתקנות שעת חירום דיוני מעצרים, התש"ף 2020, מחייב את רשויות החוק בכל תיק בקשת מעצר בימים אלו. זהו מסמך מחייב ששופטים שונים, עו"ד ונציגי החוק, נותנים לו פרשנות שונה.
דו-קרב הפסיקות התקיים בדיון הארכת מעצרם של שני חשודים שנעצרו על ידי תחנת באר שבע, על רקע מעורבותם בארוע של קטטה, בהם הם ואחרים לקחו חלק בתקיפה ודקירות של בחור בשכונה ה' בעיר, בלילה שבין שישי לשבת. שוטרים שהגיעו למקום לאחר שהמשטרה הוזעקה על ידי המקומיים, איתרו את הדקור עליו דווח כי מספר אנשים "מכסחים" אותו, ודאגו לפנות אותו לקבלת טיפול רפואי.
כאשר עורכי הדין של השניים שנעצרו כחשודים במעורבות, הבינו כי טוען המעצרים המשטרתי של אולם המעצרים בבאר שבע, שמואל שמואל הרהוט והמקצועי, לא עוזר להם להוציא את הלקוחות שלהם מהמעצר, הם פצחו איתו בדו-קרב של פסיקות נוכח "מוקש הסנ"צ".
רק שעוה"ד העצורים לא לקחו בחשבון שהטוען שמואל אחז בפסיקה יותר טוב מהם, וכך גם השופטת עירית קויפמן, שקיבלה את עמדתו בפסיקה נוכח דבריו על עמדת עוה"ד. עם זאת, המחלוקת בדבר "נוהל הסנ"צ", ממשיכה להעסיק את אולמות המעצרים בארץ. פרוטוקול דו-קרב הפסיקות אשר הטיחו ביניהם שמואל הטוען ועוה"ד, הינו סיכום מכובד של שלל אמירות שנאמרו על "נוהל הסנ"צ" בתקופה האחרונה, והפרוטוקול של הדיון הזה הפך להיות בעצם יותר שימושי מאשר מהותי.
הכל התחיל כשבשלב מסוים של הדיון טענה ההגנה "אני מפנה את ביהמש לעמ"י 3106-04-20 מהמחוזי חיפה, שאמר שאישור של סנ"צ זה לא עניין של מה בכך. יש תנאי נוסף שמחייב בחינה מהותית, האם יש הצדקה להגיש בקשת מעצר ימים".
שמואל הטוען הפנה מצידו את ביהמש למ"ת 53982-03-20 של מחוזי ב"ש, שם קבע השופט דנינו כי אישור סנ"צ אינו צריך להינתן בכתב דווקא, ודי בהצהרה לצורך כך. זאת, על אף העובדה ששם כאמור מדובר במקרה שונה: במחוזי נדונה השאלה בתיק של בקשת מעצר עד תום ההליכים בעת שמוגש גם כתב האישום, בניגוד לתיק של הדקירות כעת, שזוהי רק בקשה ראשונה של מעצר ימים. "אולם נראה כי ניתן לגזור גזירה שווה לענייננו", קבעה השופטת קויפמן.
בכך, התייחסה השופטת לעובדה כי הסנ"צ שאישר את הבאת שני החשודים להארכת המעצר כעת, לא ראה את התיק אלא אישר את בקשת המעצר על סמך הסבר טלפוני בלבד. אם זה לא מספיק, אז שמואל הטוען אף הדגיש כי בכל החודש האחרון הסנ"צ המדובר, קצין האח"מ גיא קטר, לא עיין באף אחד מהתיקים ואישר את בקשות המעצר אך ורק על סמך קבלת פרטים מהם.
עוה"ד לא ויתרו וציינו את מ"י 38128-03-20 של השלום ב"ש, שם ביהמש הורה על שחרור משום שהיה חסר אישור סנ"צ, והמשטרה כלל לא ערערה על זה. "זאת אומרת שהמשטרה מסכימה שצריך להיות אישור עקרוני", ניסו עוה"ד לטעון.
הטוען שמואל לא נשאר חייב, וציין את עמ"י 12812-04-20, בו קבע השופט אינפלד ממחוזי ב"ש, כי לא מצא ממש בטענה כי החלטת קצין בכיר אודות מעצר צריכה להיות לאחר עיון אישי בתיק החקירה. הטוען שמואל הוסיף גם את עמ"י 14536-04-20 של השופט אינפלד, שקבע כי די במסמך בו חוקרת רשמה כי שוחחה עם סנ"צ מסוים, כי פירטה בפניו את מצב הראיות בתיק ואת עילת המעצר, כדי לשמש אישור כפי קביעת המחוקק.
עוה"ד המיואשים עוד ניסו לציין את מ"י 6812-04-20, אך מדובר בתיק שכלל לא היה בו אישור סנ"צ בתחילת הדיון, וגם כשהוא כבר הוגש ע"י מזכר רשום בכתב היד של טוען המעצרים אשר הופיע בדיון שם, תוכנו לא עמד בדרישות. "גם ביתר הפסיקה שנזכרה לא מצאתי כי די בה כדי לקבוע שאישור סנ"צ המצוי בתיק, אינו מספק", קבעה השופטת.
יחד עם זאת, השופטת ניחמה את עוה"ד בכך שהמשטרה קיבלה פחות מחצי ממה שהם ביקשו, שלושה ימי כליאה במקום השבעה ימים שהטוען שמואל ביקש, בהגזמה כמובן. שני העצורים, בני 18,19 מבאר שבע, עדיין כלואים, והצעיר יותר שהיה אמור להתגייס הבוקר, "זכה" לדחיית גיוס כבר על ההתחלה.
_________________________
