בית הדין לעבודה קבע כי רב שכונתי לא נחשב עובד מדינה, ודחה את תביעתו של דיין לחשב את אותה תקופה לגמלאות. הרכב בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, בראשות אב בית הדין, כאמל אבו קאעוד, דחה את תביעתו של דיין רבני שפרש מתפקידו עם פנסיה תקציבית מלאה, שביקש לקחת בחשבון גם את תקופת כהונתו כרב שכונה מטעם המועצה הדתית אשדוד. הרכב בית הדין קבע כי רב שכונתי אינה משרה ציבורית, אך לא חייב אותו בהוצאות מאחר ו-"התובענה, נולדה עקב התנהלות בלתי אחידה של המדינה, על משרדיה השונים".
על פי התביעה, בשנת 1977 התמנה התובע, יעקב אלעזר, לתפקיד רב שכונה אזורי וראש מחלקת שבת ושיעורי תורה באשדוד, וכעבור שנתיים מונה כדיין בבתי הדין הרבניים, שם שימש עד פרישתו לפנסיה בחודש אוקטובר 2016. בסה"כ שימש התובע כדיין, אב"ד וראב"ד תקופה של 37 שנים ו-4 חודשים. זכאות נושאי משרה שיפוטית למענק שנים עודפות הוסדרה במסגרת החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון.
לטענת אלעזר, כאשר התפטר ממשרתו כרב שכונה ועבר להיות דיין, הוא לא קיבל גמלה כלשהי או פיצויי פיטורין מהמועצה הדתית, כי העדיף רצף זכויות. לפיכך, הוא הוא זכאי למענק שנים עודפות על התקופה העולה על 30 שנות שירותו המצטבר כדיין וכרב שכונה, מחודש 7/2007 ועד לחודש 10/2016 ובסה"כ 9 שנים, חודשיים וחצי. בפועל שולם לתובע מענק בשווי פיצויי פיטורים בגין התקופה העודפת על 35 שנות כהונה כדיין – תקופה של שנתיים ו-4 חודשים – ועל פי התביעה, הוא זכאי להפרש בגין 6 שנים ו-10.5 חודשים.
תביעתו של אלעזר הועמדה על סך 495,000 שקלים, על פי משכורת ברוטו של 72,000 שקלים לחודש. אלעזר סמך בטענותיו בין היתר על חוות דעת של ד"ר רפי רכס, מי שכיהן בתקופה הרלוונטית כסגן היועץ המשפטי לשיפוט הרבני (בפועל), על פיה, לכאורה, זכאי התובע לפיצויים בגין תקופת כהונה מעבר ל-30 שנה גם ללא קשר לכהונתו במשרה ציבורית, עובר למינויו כדיין.
מנגד, טענה המדינה, לא הוכח שאלעזר לא פדה את זכויות הגמלה שלו עם פרישתו מכהונת רב שכונה, וממילא אין לכך כל נפקות, שכן בכל מקרה, משרת רב שכונה אינה עונה להגדרת "משרה ציבורית", העובדה לפיה למועצות דתיות ניתן תקציב למתן גמלאות איננה מעידה על היות המשרה "משרה המזכה בגמלאות מאוצר המדינה" ובתקופה מסוימת חושב מענק השנים העודפות לדיינים, בטעות, לפי חישוב התקופה העודפת על 30 ולא 35 שנה וטעות אינה מצמיחה זכאות.
בסיכומו של דבר, הרכב בית הדין דחה את התביעה, וקבע כי בחישוב זכאותו של התובע למענק שנים עודפות, לא היה מקום לקחת בחשבון גם את תקופת כהונתו כרב שכונה מטעם המועצה הדתית אשדוד. "אין חולק כי זכאותו של התובע למענק שנים עודפות מעוגנת בהחלטת הגמלאות. פרשנותו של הביטוי "משרה ציבורית" עומדת בלבה של המחלוקת בין הצדדים, באופן שתכריע אם סעיף 21א(ג) להחלטת הגמלאות חל על התובע או לאו", נכתב בהחלטה, והוסיפו: "כאמור, "משרה ציבורית", מוגדרת בהחלטת הגמלאות כמשרה בשירות המדינה כעובד מדינה, חייל או כל משרה אחרת המזכה לגמלאות מאוצר המדינה. התובע לא הוכיח כי הוא עונה על הגדרת הביטוי "משרה ציבורית" ושוכנענו ממילא כפי שנראה להלן כי בתפקידו כרב שכונה הוא לא שירת במשרה ציבורית. כך, אין מחלוקת כי בתקופת כהונתו של התובע כרב שכונה הוא לא היה "חייל". כמו כן, לא נטען בפנינו כי התובע היה "עובד מדינה" בתקופת כהונתו כרב שכונה ובכל מקרה אין חולק כי הועסק על ידי המועצה הדתית אשדוד. למעלה מהצורך נטעים כי רבנים המתמנים במועצות וברשויות המקומיות, אינם עובדי מדינה".
_________________________
