רשמת בית משפט השלום בקריות, יונת הברפלד-אברהם, דחתה את התביעה וחייבה את התובעת, פרט להוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 4500 שקלים, גם את הוצאותיה הנתבעת בסך של 4,406 שקלים עבור שכר הפסיכיאטר.
על פי כתב התביעה, טענה התובעת, ר', כנגד שכנתה, ש', כי היא הגישה כנגדה תלונת שווא במשטרת ישראל, שכל מטרתה הייתה להשפיל אותה, לבזותה ולעשותה לעג בפני השכנים. ר' טענה כי הכל החל כאשר הרכ של השכנה הושחת. היות ולתובעת מצלמה המופנית לאזור בו חנה רכבם, ביקשו ממנה השכנים לצפות בסרטון. קודם צפתה ר' לבדה בסרטון, ולאחר מכן צפתה בו ש'. לטענתה של ר', לאחר שהשכנה צפתה בסרטון בדירתה, היא גידפה אותה, וקראה לעברה כי השכנים שונאים אותה.
ר' טענה כי ש' פנתה למשטרה, ולאחר מכן קיבלה ר' הודעה טלפונית מהמשטרה להתייצב לחקירה. כאשר הגיעה למשטרה, נחקרה תחת אזהרה בהיותה החשודה בגין ביצוע עבירה של חבלה במזיד ברכב של ש'. ר' חשה בעקבות זאת מושפלת ופגועה. לטענתה, נפתח כנגדה תיק פלילי והיא נאלצה להסתייע בעורך דין פלילי. ש' האשימה אותה בחבלה במזיד ברכב, וטענה כי בסרטון יש קטעים שנמחקו על ידי ר'. עוד נטען כי ש' לא הסתפקה בכך, אלא המשיכה להשמיצה בפני השכנים ולייחס לה את הנזק, ולהפיץ אמרות כזב בין השכנים כגון שר' עוקבת אחרי השכנים, גונבת כדורים של ילדים ועליה להתאשפז בבית משוגעים. כל חייה השתנו בעקבות התלונה והיא נאלצה לקבל טיפול פסיכיאטרי ואף הציגה חוו"ד פסיכיאטר ממנה עלה כי יש לה נכות נפשית בשיעור של 10%.
ש', שנתבעה, הכחישה את טענות התובעת וטענה כי לא הגישה תלונה כנגד הנתבעת, וגם אם הייתה מגישה, הייתה עומדת לזכותה ההגנה לחוק איסור לשון הרע. לאחר המקרה המתואר בכתב התביעה, ר' היא זו שהתנכלה לה ולכן היא מיהרה לעזוב את הדירה בה גרה, ולעבור למקום מגורים אחר. בהמשך היא גם הגישה חוו"ד פסיכיאטר מטעמה.
בפסק הדין ציינה הרשמת כי על פי חקירתה של ש', השכנה הנתבעת, במשטרה, עולה באופן חד משמעי כי היא לא התלוננה כנגד התובעת על גרימת הנזק לרכבה. מעבר לכך, גם אם הייתה מגישה תלונה כנגד ר', הייתה עומדת לזכותה ההגנה הקבועה בחוק לשון הרע. "טענתה של הנתבעת כי לא הגישה תלונה כנגד התובעת מקבלת גם חיזוק מהודעת המשטרה שלא להוסיף לחקור או להעמיד לדין, בדבר התלונה הכללית שהוגשה זאת היות, ועל פי הודעת המשטרה ה"עבריין לא נודע", כתבה הרשמת יונת הברפלד-אברהם, והוסיפה: "לו הייתה מגישה הנתבעת תלונה כנגד התובעת והמשטרה הייתה מחליטה לסגור את התיק, תשובת המשטרה לנתבעת הייתה יכולה להיות כי התיק ייסגר מחוסר אשמה, או העדר ראיות או כל סיבה אחרת. התשובה "עבריין לא נודע" משמעה כי המשטרה לא הצליחה לאתר מי גרם לנזק ולא כי התובעת לא גרמה לנזק וכי התלונה לא הוגשה כנגד התובעת… מתוך עדותה של הנתבעת במשטרה ניתן לראות כי לא רק שהנתבעת לא מאשימה את התובעת בגרימת הנזק, אלא היא אומרת מפורשת כי היא לא מאשימה את התובעת בכך".
כאמור, הרשמת דחתה את התביעה, וציינה כי מעדותה של התובעת בבית המשפט ניתן ללמוד כי תביעתה הינה בעיקר בגדר השערה בלבד, ואת רוב הטענות אותן היא טוענה בדבר דבריה וכוונתה של הנתבעת, היא אינה יודעת אלא מניחה כי כך הם פני הדברים.
___________________________
https://obiter.co.il/lawyer/%d7%a2%d7%95%d7%93-%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%95%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a8%d7%a2-%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%a9%d7%9f/
