עד היום, ועל פי ההלכה של הנשיא בדימוס א. גרוניס, תיקים פליליים, אשר נדונו בפני שופט מגשר, ואשר לא הסתיימו בעונש סגור, היו מחויבים בהעברה לשופט אחר. הנשיא גרוניס קבע שמדובר בחובה, שאין לצדדים שיקול דעת לפעול בניגוד אליה. ואולם הלכה זו, נהגו על פיה באופן חלקי בלבד, כשרצו בכך הצדדים, וכשלא רצו – המשיכו את הדיון בפני אותו שופט.
סיפור מעניין ויוצא דופן הביא את הנשיאה, השופטת א. חיות, לפתוח הרכב מיוחד, כדי לבטל את ׳הלכת עווידה׳. הסיפור מתחיל בבחור צעיר, ללא עבר פלילי, שעבד כמנהל משמרת בבית קפה תל אביבי, שם שוכנע על ידי סוכן משטרתי, שהתחזה לידידו ופיתח איתו יחסי עבודה וידידות, לרכוש עבורו בשתי הזדמנויות גרם של סם MDMA .
בגין כך הועמד לדין פלילי על סחר בסמים, אלא שלאור המלצת שירות המבחן, ולאור העובדה שהודח על ידי סוכן משטרתי והופלל, הגיש סניגורו, עו"ד יעקב שקלאר, בקשה לביטול כתב האישום עקב "הגנה מן הצדק".
התנהלו בעניין זה מספר ישיבות בפני השופט י. גת, בבית המשפט השלום בתל אביב, אשר בסופו של דבר דחה את הבקשה וקבע את התיק לטיעונים לעונש. שאז ביקשה התביעה לפסול את השופט, אלא שהשופט סירב לפסול את עצמו וחייב את הצדדים להתייצב ולטעון בפניו. משהגיעו הצדדים לטעון לעונש, גילה השופט לצדדים בפתיח הדיון, שלא ידע על ׳הלכת עווידה׳, שמחייבת אותו להעביר, בניגוד לרצונו, את התיק לשופט אחר, וכך עשה, בניגוד לדעתו של עו"ד שקלאר.
עו"ד שקלאר, שלא שבע נחת מן ההחלטה, הגיש ערעור פסילה לנשיאת בית המשפט העליון, בטענה שהשופט היה צריך להמשיך ולדון עד תום בתיק, שכן כבר הגיע לשלב מתקדם בדיון. בבית המשפט העליון הצטרפה הפרקליטות והסכימה לעמדתו זו של עו"ד שקלאר, אלא שהנשיאה חיות סברה שלמרות ההסכמה, מן הראוי לכנס הרכב מיוחד, ולזמן את הצדדים לדיון בשאלה הרוחבית, על רקע החשיבות לכלל ציבור המתדיינים בהליכים פליליים.
ביום 24/02/2020 התכנסו הצדדים בבית המשפט העליון, כשגם הסניגוריה הציבורית מצטרפת כידידת בית המשפט. בעיקר טענתם של כל הצדדים הייתה הסכמה רחבת היקף לעמדתו של עו"ד שקלאר, על כי ׳הלכת עווידה׳ מזיקה, וכי למעשה אינה מקויימת.
היום, כאמור, פורסם פסק דינו של בית המשפט העליון, אשר קיבל את עמדתו של הסניגור, עו"ד שקלאר, במלואה, וקבע מפי הנשיאה חיות כי:
"אני סבורה כי יש לבטל את הכלל הפרשני שנקבע בהלכת עווידה ותחתיו יש לקבוע כי במקרים שבהם התנהל הליך מכוח סעיף 143 א' לחסד"פ שלא הסתיים בהכרעת דין – יועבר הדיון בו לשופט אחר בהתאם לסעיף קטן (ה). לעומת זאת, במקרים שבהם הסתיים הדיון בהסדר "סגור", וכן במקרים שהסתיים ההליך, כאמור, בהסדר "פתוח" שבו הסכימו הצדדים על הרשעת הנאשם בהתאם להודאתו בכתב אישום מתוקן, אך לא הסכימו לעניין העונש – יוותר הדיון בפני אותו מותב".
בסוף דבריה קבעה הנשיאה, כי ערעורו של עו״ד שקלאר יתקבל, וההליך בעניינו של המערער יוחזר לדיון בפני השופט י. גת, אשר כזכור פסל את עצמו מלהמשיך ולדון בתיק.
השופט סולברג הוסיף על דבריה של הנשיאה וקרא למחוקק לתקן את החוק על פי הצעתו של עו״ד שקלאר, ולהכניס את המילים החסרות בחוק באופן מפורש ולא על דרך ׳פרשנות מאולצת׳.
תגובת עו"ד יעקב שקלאר לפסק הדין: "כאשר הגשנו את הערעור, סברנו שיש אנומליה וחוסר הגיון בהלכת עווידה, שהינה מזיקה ומסרבלת את ההליכים. אנחנו שמחים שעמדתנו התקבלה, והלכת עווידה, זיכרונה לא לברכה, פסה מן העולם, ובמקומה קמה הלכה חדשה, הלכת זיסמן".
https://obiter.co.il/lawyer/%d7%99%d7%a2%d7%a7%d7%91-%d7%a9%d7%a7%d7%9c%d7%90%d7%a8/
עו״ד יעקב שקלאר הוא מומחה למשפט פלילי על כל רבדיו, בעל וותק של 25 שנות עבודה במקצוע, עומד בראש משרד המונה 6 עורכי דין, מרצה בבתי הספר למשפטים ובפקולטות באוניברסיטה ובהשתלמויות מקצועיות של לשכת עורכי הדין על עבודת הסניגור הפלילי, פרשן משפטי בערוצי הטלוויזיה והרדיו והתקשורת בנושאי משפט בוערים ומייצג בתיקים החשובים והמפורסמים בתחום הפלילי בכל הערכאות. עו״ד שקלאר נבחר לאחד משמונת עורכי הדין הפליליים המובילים בישראל ע״י מגזין ׳הכי טובים׳ של עיתון מעריב. לאתר האינטרנט של עו"ד יעקב שקלאר לחצו כאן
