חברת יפנאוטו תשלם עשרות אלפי שקלים לבעל רכב יד שניה, שגילה כי מדובר היה ברכב הדגמה של החברה ונאלץ להחליף על חשבונו את המנוע הפגום. השופטת, נאוה ברוורמן, חייבה את חברת יפנאוטו גם בגין עוגמת נפש בסכום של אלפי שקלים.
על פי התביעה, רכש התובע, לפני כעשר שנים, באמצעות אמו, רכב מסוג סובארו "אימפרזה טורבו", שנת ייצור 2008, הרכב נרכש מאדם פרטי שהיה רשום כבעליו, כאשר לפני כן היה הרכב רשום על שם "יפאנטו חברה ישראלית לרכב בע"מ". חברת יפנאוטו מכרה את הרכב, כרכב משומש, והוא נמכר בסכום של 235,000 שקלים, לאחר שהחברה הפחיתה סכום של 80,000 שקלים. התובע קנה את הרכב בסך של 193,000 שקלים ונטען כי הוא "זכה" בהנחה, בהתחשב כי המדובר היה בין היתר, ברכב חברה, רכב הדגמה.
בטרם רכש את הרכב, התובע פנה למוסך מרכזי של יפנאוטו לבדיקת הרכב. הרכב נבדק שם, ובתום הבדיקה נמסר לתובע כי הרכב תקין. כמו כן, הדגיש התובע כי הובהר לו על ידי נציגי יפנאוטו כי הרכב מצוי בכל מקרה תחת אחריות היצרן. לטענתו, בטרם חלף שבוע ממועד רכישת הרכב, צצו להפתעתו בעיות שונות ברכב, הרכב קרטע, לא "סחב", השמיע רעשים ושריקות מוזרות. כמו כן, טוען כי התקלות החריפו, ועל כן נדרש להכניס את הרכב למוסכי הנתבעת פעם אחר פעם.
למרות הפניות הרבות למוסכי הנתבעת, טען התובע כי לא תוקנו הליקויים שנתגלו ברכב, ורק לאחר שפנה התובע למוסך מורשה אחר של הנתבעת, כעשרה חודשים לאחר שנרכש הרכב, הצהירו ואישרו נציגי יפנאוטו כי קיימות בעיות במנוע הרכב. לבסוף, מנוע הרכב הוחלף על ידי התובע, לאחר תקופת אחריות היצרן ולטענתו, הרכב נמכר לאחר מאמצים מרובים, בהפסד ניכר והרבה מתחת לשוויו – בסך של 53,000 שקלים והוא תבע את חברת יפנאוטו בסכום של 231 אלף שקלים.
חברת יפנאוטו טענה מצידה כי לא הייתה צד לעסקת המכר שנכרתה בין המוכר לאימו של התובע והיא לא נטלה כלפיו התחייבות כלשהי ולא הפרה כל התחייבות כלפיו ולא יצרה כלפיו מצג כלשהו באשר למצבו של הרכב, או לגבי היסטוריית הרכב והיא אף לא ידעה שהרכב נמכר לאימו של התובע. בנסיבות העניין, לטענת חברת יפנאוטו, כלל לא ברור היה כיצד יכלה לעמוד לתובעים טענה כלשהי נגדם והטענה יכולה להיות מופנת אך ורק כלפי מי שמכר להם את הרכב. פרט לכך נטען על ידי יפנאוטו כי אין לה כל אחריות בנוגע למנוע הרכב, שתקופת האחריות פקעה לפני שהוחלף וחלקה על הנזקים הנטענים על ידי התובע.
השופטת נאוה ברוורמן שקיבלה את התביעה בחלקה, קבעה לבסוף כי משחברת יפנאוטו הייתה ערה לבעיות ברכב המנוע, ולא נתנה מענה הולם, עת מדובר במנוע, שהינו מהותי ברכב, אין לקבוע שמאחר והתובע החליף את המנוע לאחר תקופת האחריות, היא פטורה וחייבה אותם בגין ירידת ערך בנוגע למנוע בסך של 11,250 שקלים, עוגמת הנפש לאור התנהלות יפנאוטו ואי מתן מענה יעיל בזמן אמת, 3,500 שקלים, עבור החלפת המנוע החדש סך של 27,372 שקלים, עבור תיקונים שבוצעו, 2,405 שקלים, ועוד 22,500 הוצאות ושכר טרחת עורך דין.
"נכון שהנתבעת תיקנה את הרכב, ברם מסתבר שתיקונים אלו לא ממש פתרו את הבעיה, ובסופו של יום היה צורך בהחלפת המנוע. גם אם אין פגם בייצור, משרכב "סובל" בתקלות במנוע, אין ספור, היה על הנתבעת ליתן מענה הולם בתקופת האחריות, לרבות החלפת מנוע", כתבה השופטת ברוורמן בהחלטתה והוסיפה: "…משום מה בעניינינו לא הוצג כרטיס העבודה של הרכב מושא ההליך, כדבעי. וישאל שוב השואל – מדוע הנתבעת לא הציגה רישום מדויק בעניינו של רכב התובע? לדידי, יש לצפות מחברה גדולה, כמו זו של הנתבעת, שתציג בנקל רישומים סדורים בעניינם של לקוחותיה. מדובר לטעמי, בדבר בסיסי. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי התובעת "זכתה" בהנחה, ובעניין זה אעיר, שגם אם התובע "זכה" בהנחה בגין הבעיות ברכב, אין הדבר מצדיק שבתקופת אחריות יצרן, הנתבעת לא תיתן את המענה ההולם, קרי – טיפול במנוע, גם אם צריך להחליפו".
