שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, נועה גרוסמן, קבעה כי אין לבעלי דירת גג בגבעתיים זכות קניינית להרחיב את דירתם, לבנות יחידות דיור נוספות ולרשום אותן כשתי יחידות נפרדות, וזאת ללא הסכמת שאר בעלי הדירות בבניין. השופטת אף חייבה את בעלי הדירה בהוצאות של 15 אלף שקלים.
על פי הבקשה שהוגשה לבית המשפט, בעלי הדירה רצו להרחיב את הנכס ולבנות יחידות דיור נוספות, אותן ביקשו לרשום כשתי יחידות נפרדות. הם ביקשו להתיר להם לבנות תוספת של שתי קומות או יותר וכן להכריז כי המרפסות שעל דירות הגג החדשות שייבנו תהוונה חלק אינטגרלי מאותן דירות חדשות, ולא "גגות חדשים" המהווים רכוש משותף. בעלי הדירה פנו לוועדה המקומית לתכנון ובנייה גבעתיים בבקשה להיתר בניה לתוספת בנייה עליה בנוי הבניין. הבקשה להיתר כללה בניית שלוש דירות מגורים תחת הדירה הקיימת. הוועדה המקומית דחתה את בקשת בעלי הדירה, ועל כן הוגש ערר שגם נדחה, ובעלי הדירה הופנו לבירור הזכויות הקנייניות לבית המשפט.
בעלי הדירה טענו כי יש להם זכויות בנייה בכל שטח הגג המקיף את הדירה הבנויה, בנסיגה מקו הבניין וכן שטח הגג של דירת הגג צמודים לדירה, כמפורט בנסח הרישום בצו הבית המשותף ובתשריט הבית המשותף. מכוח זכויות הבניה הנטענות, פנו הם אל הועדה המקומית בבקשה להיתר לבנות במקום דירת הגג בקומה רביעית שתי דירות, כאשר דירה אחת תהיה דירת דופלקס ומעליה תיבנה דירת גג והמשך דירת הדופלקס, סה"כ שלוש דירות במקום הדירה הקיימת. בעלי הדירות בבניין התנגדו לבקשה להיתר והגישו התנגדות. לאחר הדיון בהתנגדות דחתה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה גבעתיים את הבקשה להיתר, מן הטעם שהעלתה הנדסאית הרישוי של העירייה: "העדר תימוכין קניינים לבקשה שהוגשה".
בבקשתם לבית המשפט חלקו בעלי הדירה על קביעות הוועדה המקומית וועדת הערר. לטענתם, לא היה מקום לקבוע כי את הוראת סעיפים לתקנון הבית המשותף יש לפרש באופן הקובע שהגגות החדשים שייווצרו יהוו רכוש משותף. מנגד, אחד הדיירים בבניין טען כי מדובר בבניין קטן יחסית, שאפילו הכניסה לרחוב קטנה ובקושי מספיקה למכונית אחת, שלא לדבר על מקומות חניה. להולכי הרגל אין כלל מדרכה ובנייה נוספת תשנה את כל תוואי הבניין וסביבתו.
בהחלטתה, בדקה השופטת גרוסמן האם בנייה רחבת היקף כזו אכן נכללת בזכויותיהם הקנייניות, ובד בבד גם את הפגיעה האפשרית בזכויותיהם הקנייניות של יתר בעלי הדירות בבניין. "לאחר ששמעתי עדויות ועיינתי בנספחים, באתי לכלל מסקנה כי אין לפרש את הוראות הסעיפים לתקנון הבית המשותף באופן הנטען על ידי בעלי הדירה .לטעמי, סעיפים אלה בתקנון הבית המשותף אינם מקנה למבקשים זכות לבצע בנייה נרחבת כפי שהם טוענים" כתבה השופטת גרוסמן, ואף הוסיפה: הסעיף קובע אמנם כי כל זכויות הבניה על הגג שתחול בעתיד על הבניין שייכות לבעל דירה 8 .עם זאת, הסעיף קובע במפורש כי בעל דירה 8 רשאי לבנות על חלק הגג הצמוד לדירתו ללא צורך בהסכמת כל הבעלים האחרים ובלבד שיבנה על פי היתר בניה כדין – סעיף זה בתקנון הבית המשותף מלמדנו, כי זכויות הבניה על הגג הוקנו לדירת המבקשים, רק ביחס לחלק הגג הצמוד לדירתם. רק על חלק זה, ניתן לבנות ללא הסכמת יתר בעלי הדירות בבניין".
כאמור, בסיכומו של דבר קבעה השופטת כי מבחינה קניינית אין לבעלי דירת הגג את הזכות לבצע את הבניה המבוקשת על כל חלקי הגג, ללא הסכמה וויתור מפורש של רוב מיוחס של כלל בעלי הדירות, אלא על החלק הצמוד לדירתם בלבד.
