כזכור, מפלגת הליכוד ואפליקציית אלקטור חוו אירועי אבטחת מידע עוד טרם הבחירות. לדברי מומחים לאבטחת מידע. באמצעות האפליקציה, כל אחד מפעילי הליכוד יכול להזין מידע על אזרחים הכולל אפשרות להשאיר פרטים המאפשרים לפעול על נקודות חולשה של אזרחים, כמו הורים חולים, או לאפשר לדכא הצבעה, על ידי סימון של אזרח כתומך של מפלגה אחרת.
דליפת המערכת, לדבריהם, עשויה לגרום לאנשים לאתגרים תעסוקתיים בעתיד, ללא קשר לשיוך פוליטי. שכן באמצעות המערכת ניתן לדעת מהי ההעדפה המפלגתית של אזרחים ובהתאם לכך, לפגוע בקבלתם למקומות עבודה.
על פי התביעה אירעו שלושה אירועי אבטחה, כאשר באחד מהם, חשפו חוקרי האבטחה נעם רותם ורן בר-זיק כי חברת התוכנה, התרשלה קשות באבטחת המידע במאגרי המידע, עת איפשרה לכל דיכפין לקבל עותק משמות המשתמש והסיסמאות במערכת באמצעות שאילתא פשוטה. פירצת אבטחה זו הביאה לעתירה לועדת הבחירות המרכזית ולחקירה של הרשות להגנת הפרטיות בנושא זה. העתירה בועדת הבחירות המרכזית נדחתה מהעדר סמכות, אך החקירה עודנה עומדת. שבוע לאחר מכן, חשפו החוקרים שתי פרצות אבטחה נוספות בחברת התוכנה הראשונה היתה כי קוד המקור של אפליקציית "אלקטור" בה השתמשה הליכוד לניהול ספר הבוחרים היה חשוף לכל וכלל שמות משתמש וסיסמאות, והשניה היא כי שוב מנגנון פנימי באתר האינטרנט של חברת התוכנה, אפשר לכל דכפין לקבל הרשאות מלאות לניהול האתר.
חלפו עוד שישה ימים והתגלתה פרצת אבטחה שלישית במאגרי המידע, הפעם שלא דרך חברת התוכנה אלא ישירות בליכוד כאשר אתר אינטרנט שנוהל על ידי הליכוד אפשר לכל דכפין להזין את מספר הזהות של אדם ולקבל את פרטיו. "למען הסדר הטוב, פרצות אבטחה אלו לא התגלו על ידי האקרים מתוחכמים ועל ידי שיטות מתוחכמות, אלא שקולות למצב בו הנתבעים הותירו את המפתחות למאגרי המידע תחת השטיח בכניסה לביתן עם שלט ענק "מפתחות רזרבים מתחת לשטיח".
עוד עלה מהתביעה, שכל מי שהתקין את האפליקציה "אלקטור" מחנות האפליקציות, אישר את ההצהרה המיותרת, והפעיל את האפליקציה, יכול היה לגשת למידע על כלל בעלי זכות הבחירה, כולל קצינים בבסיסי חיל האויר (חיפוש לפי מען), נבחרי ציבור כגון ראש הממשלה, עובדי מדינה כמו ראש המוסד, וכן ידוענים ודוגמניות.
