המדובר היה בשתי תביעות, בראשונה טענה חברת י.ב. קורמן מערכות מיגון אש בע"מ, כי במהלך חודש אפריל 2016 פנתה אליה חברת מי רון בבקשה ליתן הצעה לאספקה והתקנת קולרים למניעת התפשטות אש דרך מעברי צנרת, זאת במסגרת מיזם גינדי בתל אביב יפו. התובעת חברת קורמן, נתנה הצעה ומי רון קיבלה ההצעה וחתמה עליה ובעקבות זאת החלה קורמן בביצוע העבודות הנדרשות. עם סיום העבודות פעלה חברת להגשת חשבון סופי למי רון, בגין ביצוע העבודות, שהסתכם בסך כולל של 209,513 שקלים ולאחר ניכוי החשבונות החלקיים ששולמו, הסתכם חובה של מי רון בסך כולל של 78,857 שקלים.
חברת מי רון טענה מנגד בכתב ההגנה כי קורמן בצעה עבודת התקנת הקולרים באופן לקוי וחסר ודחתה דרישות מי רון לתקן הליקויים ולהשלים החוסרים. רשלנות קורמן גרמה לעיכוב בעבודה והקבלן הראשי החליט להפסיק עבודת קורמן ולהשלים העבודה באמצעות חברה אחרת, תוך שהוא מחייב את מי רון בהוצאות המוגדלות שנגרמו לו. מי רון האשימה קורמן בתרמית וטענה כי אינה זכאית לתמורה.
מנגד בתביעה שהגישה חברת מי-רון, נטען כי הקבלן הראשי ניכה מחשבונות מי-רון במיזם סך של 111,467 שקלים וכי אלה נזקי רשלנותה של חברת קורמן במיזם. חברת קורמן טענה בכתב ההגנה כי מדובר בתביעת סרק שלא הייתה באה לעולם אילולא הוגשה תביעת קורמן. עוד טענה שמי-רון מנסה לגלגל לפתחה ליקויים של קבלן השלד ואי אטימת חללים בבטון, מצב שנוצר עקב פתח ומעבר לצינור גדול במיוחד. עוד טענה קורמן, שכל הסעיפים בגינם בוצעה לכאורה הפחתה בתשלום אינם חלק מעבודתה של קורמן.
השופט, עדי הדר, מינה מהנדס מומחה מטעם בית המשפט כדי לבדוק את הטענות של שתי החברות. לאחר קבלת חוות הדעת של המומחה, שני הצדדים מתחו ביקורת עליו זאת לנוכח המלצתו לדחות את שתי התביעות בשל התנהלות כושלת. "אמנם, המסקנה לפיה יש לדחות התביעות היא של בימ"ש, אולם לא נפל דופי במסקנה של המומחה שלנוכח התנהלותם המקצועית הכושלת של שני הצדדים, דין שתי התביעות להידחות", כתב השופט הדר בהחלטתו והוסיף: "לנוכח עדות המומחה מטעם בית המשפט, לאחר תום הדיון, ביהמ"ש הורה על העברת מסקנות המומחה למנהל בתי המשפט, מאחר ועלה מידע לגבי ליקויים במיגון מפני אש, העלולים לסכן חיי אדם רבים. ביחס לחוות דעתו הראשונה, העיד המומחה מר מוטי פרייברג, כי מאחר ומצא קולר אחד שהוא לא תקין, הוא לא המשיך בבדיקה ביחס לשאר הקולרים. הוא הסביר זאת, בכך שאם היה ממשיך בבדיקה והיה מגלה, או לא, פגמים נוספים,
זה לא משנה, שכן הליקוי הוא סכנת חיי אדם וכי לטענתו ליקוי אחד פוסל".
בסיכומו של דבר השופט הדר קבע כי אף לא אחד מהצדדים טרח לערוך יומני עבודה בזמן אמת, וגם בשל כך היה מקום לדחות התביעות. "בשים לב שסכום התמורה הכללי עומד על מאות אלפי שקלים, המחדלים החמורים של קורמן בביצוע העבודות מצדיקים ניכוי יתרת התמורה שדורשת, בין אם לפי סכום התביעה, או לפי אחד מהחישובים השונים של יתרת התמורה, שבית המשפט סקר בפסק דין זה, גם ללא הוכחת סכום הקיזוז שבוצע לטענת מי רון", כתב השופט הדר והסיף: "לנוכח העדר ראיות לגבי הקיזוז הנטען, גם תביעת מי רון נופלת באחת".
