המדינה סירבה להכיר באישה שנאלצה לבצע הליך פונדקאות כאם, שופט בית משפט לענייני משפחה בתל אביב פסק לפני מספר ימים, כי אינו מקבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה לפיה מנועה האישה מלעתור למתן צו הורות פסיקתי וביקש ממנו לאור פסק דינו להעביר את עמדתו בתוך כחודש.
על פי הבקשה שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה, זוג נשוי שנתקל בקושי להביא ילדים לעולם, פנו לביצוע פונדקאות בגיאורגיה. לפני כשנתיים חתמו עם פונדקאית גיאורגית על הסכם פונדקאות. במהלך ההיריון, התברר שאחד העוברים, סובל ממום לבבי המחייב לנתחו מיד עם הלידה. לפיכך, הוטסה הפונדקאית, וכרסה בין שיניה, ארצה. הפונדקאית ילדה בארץ את שתי הבנות ונרשמה במרשם האוכלוסין כאמן.
בהסכמת היועמ"ש, נרשמו הזוג כאפוטרופוסים לגופן של הילדות לתקופה של חצי שנה והמינוי הוארך פעמיים, בהסכמת היועמ"ש. הפונדקאית עצמה חתמה על כתב הסכמת הורה לאימוץ ושבה לארצה ולפני כשנה ומספר חודשים ניתן פסק דין בתביעת האבהות, לפיו נקבע על סמך בדיקת סיווג רקמות, שהגבר הוא אביהן של הילדות. לאחר מכן גם האישה הגישה תובענה, בה היא עותרת למתן צו הורות פסיקתי, לפיו היא הורה נוסף של הקטינות ביחד עם הגבר. היועמ"ש התנגד למתן הצו הנעתר מהטענה כי הדין הישראלי רואה ביולדת הורה, ומשכך נרשמה הפונדקאית במרשם האוכלוסין כאמן של הקטינות ועל מנת לנתק את הקשר ההורי בין הילדות לפונדקאית על האישה לאמץ את הילדות לפי חוק אימוץ ילדים.
השופט שמואל בר יוסף לא קיבל את עמדת היועמ"ש והסביר בפסק הדין כי הזוג הנשוי לא התכוונו לבצע הליך פונדקאות בישראל, אלא התקשרו עם פונדקאית בחו"ל, זאתצ לפי הדינים שם. ההפריה בוצעה בחו"ל ורובו המכריע של ההיריון היה בחו"ל והכוונה אף הייתה שהלידה תהייה בחו"ל. "הגעת הפונדקאית ארצה נבעה מנסיבות קיצון רפואיות, שאין בינן לבין הפונדקאות גופה ולא כלום. לפיכך, גם העובדה שהקטינות נולדו בארץ איננה מטריאלית אלא אינצידנטלית. פשיטא, שבנסיבות המקרה דנא, יש קושי לקבוע שמקום מושבן של הקטינות, לצורך ברירת הדין, היה בישראל", ציין השופט בר יוסף בפסק הדין.
השופט בר יוסף גם הוסיף בפסק הדין, כי מאחר ועל שאלת הקשר ההורי בין הילדות לבין הפונדקאית חל דין גיאורגיה, נשמט המסד לטיעונו של היועמ"ש, לפיו לפי הדין הישראלי הפונדקאית היא ההורה. "לא ניתן להלום מצב, לפיו פונדקאית נאלצת להגיע ארצה בנסיבות חירום רפואיות כגון דא, ואז מוצאת את עצמה לכודה ברשת הדין הישראלי, אשר כופה עליה הר כגיגית להיות הורה", כתב השופט בר יוסף והדגיש: "מדובר בתוצאה שהדעת איננה סובלת, ואשר מנוגדת תכלית הניגוד להסכם הפונדקאות, בלעדיו לא היו באות הקטינות לעולם לכתחילה. זאת ועוד, מדובר בהתערבות בוטה ביחסים החוזיים שבין המבקשים לפונדקאית, שאין לה הצדקה מכל בחינה, לרבות מבחינת טובת הקטינות".
עו"ד ארתור שני מומחה לדיני משפה מסר "טוב עשה כב' השופט בר יוסף כאשר הבהיר בהחלטתו ליועץ המשפטי לממשלה את תכלית החקיקה בענייני פונדקאות בכלל וטובת הקטין בפרט. משהו רע מאוד קורה הפרקליטות המדינה בענייני הורות: מתנגדים לרישום הורות של זוגות נשים, פוגעים בבירור אבהות אצל זוגות סטרייטים, מערימים קשיים בתיקי אפוטרופסות ומונעים ביקורת על תפקודם של אפוטרופוסים. הכל בהתאם לשרירות הלב של מייצג המדינה בערכאות, אגב חוסר תשומת לב, במקרים רבים לטובת הילד לחיות עם הוריו המיועדים, במקרה של פונדקאות או במקרים אחרים של הורות שאינה גנטית." עוד הוסיף עו"ד שני "משרד המשפטים צריך להבהיר שבענייני הורות תפקיד מייצגי המדינה בערכאות הוא לעזור להורים המיועדים להסדיר את הורותם ולא להערים קשיים שגורמים לעוגמת נפש להורים המיועדים, הוצאות כספיות וחוסר אמון אונים כלפי המדינה ומוסדותיה."
