שופטת בית משפט השלום בצפת, מיכל ברלינר לוי, הורתה לשניים להסיר מיידית את הפרסומים מדף הפייסבוק.
התובעים שהם המועצה המקומית מג'דל שמס, יו"ר המועצה, גזבר המועצה והמורשה חתימה מטעמה והאחראי על הנושאים הכספיים, מזכיר המועצה ומהנדס המועצה, תבעו את העורך דין והעיתונאי.
הסכסוך החל כבר בשלהי שנת 2015, כאשר העורך דין הגיש בשם העיתונאי עתירה לבג"ץ – שנדחתה. במסגרת העתירה עתר העיתונאי להחליף את יו"ר המועצה ולמניעת כל פעולה הנוגעת לניהול המועצה וענייני היישוב, לכאורה תוך הכפשת שמות התובעים שלא כדין. בין השאר כתב העורך דין בדף הפייסבוק כי קיימת במועצה מעילה בכסף הציבורי בסך 35 מיליון שקל לא ידוע מה עלה בגורלם וכן נתגלו גניבת כספים במיליוני שקלים ע"י מועצה זו וכן קיימות הקלטות הקשורות לאחד מעורכי הדין של המועצה כשהוא מציע שוחד, ןלכן הוא קורה לתובים להתפטר מיד מהמועצה. למחרת היום, שיתף העיתונאי בעמוד הפייסבוק שלו את הפרסום. פרט לפרסום הזה, פרסם העורך דין שני פרסומים נוספים בהם הוא כינה את התובעים שקרנים והעיתונאי שיתף את הפוסטים הללו.
לטענת התובעים, הנתבעים הפרו את כללי האתיקה החלים עליהם עת פרסמו בזדון פרסומים שקריים מבלי לבקש תגובה או לבדוק את אמתותם טרם הפרסום, וביתר שאת בשים לב למאפייניו הייחודיים של הישוב ופניות התובעים לנתבעים בעל פה ובכתב בדרישה לפרסום התנצלות והסרת הפרסומים, לא נענו.
לטענת הנתבעים, דין התביעה היה להידחות על הסף, בין היתר בהיעדר עילה. נטען כי לתובעים או מי מהם אין זכר בפרסומים הנטענים, וכי התביעה הוגשה בניסיון להביא למחיקת העתירה לבג"ץ. עוד נטען, כי הפרסום נעשה בתום לב ונגע לעובדות שיש בהן אמת ועניין ציבורי לשם החלפת מועצה "מושחתת" ביישוב, וכי עת מדובר בגוף ציבורי, מותר לבקרו ולהביע דעה לגביו. נוסף על כך, טענו השניים כי אותם טענות נכללו ממילא במסגרת העתירה לבג"ץ, באופן שמדובר באמירות מתוך כתבי בי – דין, ואף מטעם זה אין מדובר בלשון הרע.
השופטת מיכל ברלינר לוי, לא קיבל את טענות הנתבעים וכתבה בהחלטתה כי היקף ההגנה הניתן לרשות ציבורית ולנושאי משרה ציבורית יושפע ממעמדם, מתפקידם ומחשיבותו של חופש הביטוי בספירה הציבורית. אלא שנוכח חומרת הביטויים הכלולים בפרסום, אין בכך כדי לשנות ממסקנת השופטת כי מדובר בלשון הרע. 51באשר לעיתונאי ציינה השופטת כי הוא שיתף את הפרסום והוסיף לו תגובה מטעמו ולכן היא סבורה כי יש להכיר באחריותו של העיתונאי לשיתוף הכולל אמירות בוטות והמייחס לתובעים מעשים חמורים.
בסיכומו של דבר הורתה השופטת לעורך דין לפצות את כל 5 התובעים בסכום כולל של 28 אלף שקלים והעיתונאי ישלם להם ביחד 12 אלף שקלים. פרט לכך השניים גם ישלמו עשרת אלפים שקלים הוצאות משפט. "אשר לטענת הנתבעים להגנת תם הלב, לפיה לכאורה היחסים שבינם לבין התובעים שאליהם הופנה הפרסום הטילו עליהם חובה חוקית, מוסרית או חברתית לפרסם את הדברים – הרי שלא מצאתי בה ממש", כתבה השופטת ברלינר לוי והוסיפה "עיון בשלושת הפרסומים מעלה כי הביטויים הכלולים בהם לא הוצגו כהבעת דעה, אלא יותר כעובדות, ובפרסום הראשון לכאורה אף כעובדות העולות ממסמכים. לפיכך, לא התרשמתי כי מדובר בהבעת דעה על התנהגות התובעים או מי מהם בתפקידם, אלא בהטחת האשמות כמעילה ומעשים חמורים, שלא נמצא להם יסוד בחומר שלפני".
השמיצו אותך? פגעו בשמך הטוב? לבחינתך זכאותך לפיצוי מהמשמיץ יש למלא השאלון
[gravityform id="17" title="false" description="false" ajax="true"]
