דורי הורשעה במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירות של פרטים מטעים בדוחות הכספיים על מנת להטעות משקיע סביר, עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות של מנהלים ועובדים בתאגיד, עבירות של זיוף ועבירה של קבלת דבר במרמה. השופטת ציינה בגזר הדין, כי אלמלא היה מדובר בהסדר טיעון, עונשה של דורי היה עומד על 9 חודשי מאסר בפועל.
על פי כתב האישום שבו הודתה דורי, היא ביצעה את העבירות שיוחסו לה לפי הוראותיהם והנחיותיהם של הממונים עליה, אבי מוטולה ואביהו איבשיץ שכיהנו כמנכ"ל החברה ומנהל הכספים בה.
לפי כתב האישום, ביצעה דורי יחד עם נאשמים נוספים רישומים כוזבים במסמכי קבוצת נגב, שהובילו לכך שקבוצת נגב ואפריקה תעשיות הגדילו את הכנסות הקבוצה באופן פיקטיבי והקדימו את מועד ההכרה בהכנסות בדוחותיהן הכספיים, וכל זאת על מנת להציג מצגי שווא על אודות עמידת קבוצת נגב ביעדיה. בנוסף, לקראת ביקורת רואי החשבון את הדוחות הכספיים לשנת 2014, דורי, יחד עם אחרים, הציגו לרואי החשבון המבקרים מצגי שווא שנועדו להסתיר מהם את ההכנסות הפיקטיביות בקבוצה. כתוצאה מכך, הונחה דעתם של רואי החשבון המבקרים והם אישרו את הדוחות הכספיים של הקבוצה.
בגזר דינו, העבירה השופטת אגמון גונן מסר תקיף ביחס למצופה מעובדים המתבקשים על ידי מעבידיהם לבצע מעשים בלתי חוקיים: "הדבר שראוי היה על גלית דורי לעשות, הוא לפנות לממונים על נאשמים 1 ו-2 או לחילופין לרשויות. גם אם לא בשלב הראשון, הרי וודאי בשלב השני בו נדרשה לזייף מסמכים ולסייע בהצגת מצגי שווא לרואי החשבון המבקרים. לחלופין, ולכל הפחות, היה עליה לעזוב את מקום עבודתה כדי לא לבצע את העבירות", כתבה שופטת אגמון-גונן בגזר הדין והוסיפה: “במצב דברים בו על הנאשמת לבחור בין מילוי הוראות, גם אם לא חוקיות, תוך ריצוי הממונים עליה, ואף קבלת טובות הנאה מסוימות גם אם לא מאד משמעותיות (ושאינן נגזרות מהיקף העבירות) לבין פניה לממונים או לרשויות, מה שהיה מביא ככל הנראה לפיטוריה ואבדן מקור פרנסתה, מה שהיה קורה גם אם הייתה עוזבת את מקום העבודה כדי לא לבצע את העבירות, הבחירה קשה. ברור כי הבחירה שבחרה גלית דורי הייתה לא ראויה ועליה להיענש"
