על פי כתב האישום קצין המשטרה הגיע לפארק הציבורי "בית העם" בקרית חיים, הסמוך לרחוב השיירה, במסגרת בילוי עם בני משפחתו.
עם הנאשם – שלימד את בנו בן החמש לרכוב על אופניים בפארק – היו אותה שעה רעייתו ושני ילדיהם הנוספים: הגדולה שבהם כבת 8, אף היא רכובה על אופניה, והצעיר – תינוק בן מספר חודשים, שהיה בעגלת תינוק
סמוך לשעה 20:00, בעודה בפארק, הבחינה רעייתו של הנאשם כי ד' מוסר לנערים שטר בסך 50 ₪, שמעה אותם משוחחים עמו על תשלום נוסף, תוך איום לכאורה, והדבר עורר את חשדה. סמוך לאחר מכן, בדרכם החוצה מהפארק, סיפרה אשת הנאשם לנאשם את שראתה ושמעה.
הנאשם הורה לה להמתין עם ילדיהם ברחוב בעוד הוא ניגש חזרה לפארק לבדוק את החשד לפיו הנערים מאיימים לכאורה על ד' ונוטלים את כספו.
הקצין ניגש אל ד', שעמד סמוך לנערים, הוביל אותו מעט הצדה, ציין בפניו כי הוא איש משטרה והחל לתשאל אותו על שאירע. ד' אישר כי מסר לנערים שטר בסך 50 ₪ ולשאלת הנאשם ציין כי הוריו אינם מודעים לכך.
אז פנה הנאשם אל הנערים, הזדהה בפניהם כאיש משטרה תוך הצגת תעודת מנוי משטרתית, והורה לנער ס.א. לרוקן את תכולת כיסיו. ס.א. עשה כפי שהורה לו הנאשם והציג בפניו את תכולת כיסיו.
בשלב זה הצטרף סלומון טקה אל הנערים ושאל את הנאשם מיהו ומה פשר מעשיו. הנאשם הזדהה שוב כאיש משטרה והציג בשנית את תעודת המנוי המשטרתית שלו. בתגובה טען בפניו סלומון כי התעודה מזויפת.
בשלב זה, הנערים וסלומון החלו להקניט את הקצין ולקללו.
בשלב מסוים, הבחינו כי הנאשם נושא אקדח, ובתגובה, פנה סלומון לנאשם ואמר לו כי אין המדובר באקדח אמיתי. משחשש כי האירוע עלול להסלים, החליט הנאשם לעזוב את הפארק והחל עושה דרכו לרחוב. למרות זאת, הנערים וסלומון המשיכו ללכת אחריו, להקניטו ולקללו.
בעודו הולך ברחוב, בצד הבתים בעלי המספרים הזוגיים, ובעת שהנערים וסלומון הולכים בצמידות אחריו ומקניטים אותו, התקשר הנאשם – בשעה 20:04 – למוקד 100 של המשטרה, הזדהה כאיש משטרה וביקש להזמין ניידת למקום, תוך שציין שהנערים וסלומון טקה מאיימים עליו.
הקצין אשר הבחין ברעייתו ובשלושת ילדיו ממתינים בקרבת מקום, על המדרכה בסוף הרחוב, בפינת רחוב יצחק יציב, כ- 25 מטרים משם, החליט שלא להמשיך ולהתקרב אליהם, מחשש שמא יאונה להם רע מהנערים ומסלומון, ולכן נכנס לחנייה הפתוחה לרווחה של בית מס' 48 ברחוב – בית שאך סיימו את בנייתו והוא טרם אוכלס (להלן: הבית). בעודו בחניית הבית, ובעת שהנערים וסלומון עומדים במרכז הכביש ברחוב, מול הכניסה לחניה, הרימו סלומון וחלק מהנערים אבנים.
בתגובה, צעק הנאשם לעבר הנערים וסלומון להשליך מידיהם את האבנים אך הם לא שעו לקריאותיו.
מיד לאחר מכן, בשעה 20:05, החלו חלק מהנערים וסלומון ליידות אבנים לעבר הנאשם.
אחת האבנים פגעה בשכם ימין של הנאשם וגרמה לו לחבלה בדמות פצע שפשוף ושטף דם תת עורי. אבן נוספת פגעה בו בזרוע שמאל וגרמה לו לפצע שפשוף ושטף דם תת עורי.
בתגובה, פסע הקצין מספר צעדים מהחניה אל עבר מרכז הכביש, בעוד הנערים וסלומון עומדים מולו, במרחק של 3-4 מטרים לערך.
בשלב זה, שלף הנאשם את האקדח, דרך אותו, כוונו לעבר הנערים וסלומון, במטרה להרתיעם, צעק לעברם להתרחק לאחור ומיד לאחר מכן, כיוון את אקדחו אל האספלט, במרכז הכביש, סמוך לשמאלו של סלומון ומעט לפניו, וירה ירייה אחת, בודדת.
האירועים שפורטו בסעיף זה התרחשו תוך שניות בודדות.
הקליע אשר פגע באספלט התפצל כתוצאה מהפגיעה במשטח האספלט הקשיח וליבת הקליע ניתזה היישר מהאספלט אל בית שחי שמאל של סלומון, וחדרה אל גופו.
סלומון והנערים נסו לאחור, תוך שסלומון אוחז בחזהו, ולאחר ריצה של מספר מטרים בודדים, חזרה לכיוון הפארק, התמוטט סלומון, בעודו מדמם ומאוחר יותר מת מפצעיו.
בכתב האישום, שהוגש נאמר כי קצין המשטרה גרם ברשלנות למותו של סולומון טקה ז"ל, כאשר רשלנותו באה לידי ביטוי בעיקר בכך שביצע ירי לעבר האספלט, ולא הסתפק, לכל היותר, בירי אזהרה באוויר לצורך נטרול הסכנה שבפניה עמד, והכל בניגוד לפקודות המשטרה המחייבות בנושא ולנהלי המשטרה בנוגע לירי, שאינם מתירים ירי לעבר הקרקע, בנסיבות ובאופן בהם פעל הנאשם.
ממח"ש נמסר כי בהחלטה נלקחה בחשבון העובדה שהנאשם היה במקום עם בני משפחתו, הותקף באבנים על ידי המנוח ונערים אחרים ואף נפצע באירוע, בטרם השתמש באקדחו, אך במכלול הנסיבות נמצא, כאמור, כי יש מקום להעמידו לדין.
