בעוד כחודש יתקיימו שוב הבחירות לכנסת, אך בבתי המשפט יש עדיין ספיח לבחירות ברשויות המקומיות, כאשר בימים האחרונים, סגן יו"ר קלפי, נידון בבית משפט השלום בקרית גת, ע"י השופטת נגה שמואלי מאייר למאסר על תנאי והתחייבות שלא לבצע עבירות אלימות לאחר שתקף במהלך ספירת הקולות את אחד המשקיפים.
על פי כתב האישום, ביום הבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2018, עבד המתלונן כמשקיף בקלפי בבית הספר "עמית" באשקלון ואילו הנאשם שימש כסגן יושב ראש הקלפי. בסמוך לשעה 23:40, במהלך ספירת הקולות, התנהל דין ודברים בדבר פסילתם של פתקי בחירות מקושקשים. מיד ובסמוך, החל הנאשם לצעוק "מה אתם מתווכחים עכשיו, פסולים, לא פסולים, אני רוצה ללכת הבית". עוד באותו מעמד תקף סגן יו"ר הקלפי את המשקיף, בכך שדחף לעברו שולחן והעיף לכל עבר את כל הניירות שהיו פזורים על השולחן. בהמשך לכך, תקף סגן יו"ר הקלפי את המתלונן בכך שזרק לעברו מספריים אשר פגעו בו וכן זרק לעברו בקבוק. הנאשם הודה במיוחס לו לעיל, ועל יסוד הודאתו זו הורשע בעבירה של תקיפה.
השופטת שמואלי מאייר ציינה בגזר הדין כי: "הנאשם תקף את המתלונן לאחר שחל עיכוב בספירת הקולות שנוצר עקב דיון בשאלה האם יש לפסול פתקים מסוימים, תוך שהנאשם ביקש לזרז את ההליך בכוונה לשוב לביתו. כאמור, את העבירה עבר הנאשם בכובעו כסגן יושב ראש הקלפי, תפקיד ציבורי בעל חשיבות לא מבוטלת, האמון על שמירת טוהר הבחירות", כתבה השופטת בגזר הדין והוסיפה: "בנסיבות אלו, מצופה היה מהנאשם כעובד ציבור כי יפעל במקצועיות, יערוך בירור באשר למצב הפתקים בקלפיות וכי ישמור על התנהגות נאותה, ולא יזרז את האחרים לסיים את ספירת הקולות כאשר מתקיים דין ודברים מהותי בדבר כשרותם של קולות מסויימים. ובוודאי שלא ניתן להשלים עם התנהגותו משוללת הרסן כלפי המתלונן ששימש כמשקיף בקלפי, כשתפקידו הינו לבקר את אופן התנהלות הוועדה, ולהשליך לעברו חפצים ולפגוע בו".
בגזר הדין, השופטת שמואלי מאייר קבעה כי משקיף קלפי אינו עונה בהכרח להגדרת "עובד ציבור". מאחר ומשקיפים בקלפיות מועסקים מטעם המפלגות השונות המשתתפות בבחירות, ואת שכרם הם מקבלים מאותן המפלגות באופן פרטי ועצמאי. "משלא הוכח בפני מעבר לספק סביר כי המתלונן אכן היה עובד ציבור, לא ניתן לזקוף נסיבה זו לחובת הנאשם", כתבה השופטת בגזר הדין שבו גזרה על סגן יו"ר הקלפי מאסר מותנה למשך 4 חודשים ופיצוי 300 שקלים למתלונן וסיכמה: "בשים לב לשיתוף הפעולה של הנאשם בהליך השיקום אותו הוא עובר, ליציבותו התעסוקתית, לנסיבות חייו הקשות הרי שמצאתי להשית עליו עונש המצוי ברף התחתון של מהמתחם אשר נקבע על ידי".
