שני התובעים הינם קצין בדרגת רב פקד ששירת בתפקידי בילוש ומודיעין ורס"ב ששירת כחבלן משטרה, הינם פעילים חברתיים נמרצים ודומיננטיים בהובלת מחאת שוטרים וגמלאי המשטרה, בעניין השוואת תנאי שכרם, מאמץ אשר נשא פרי אך לאחרונה. הנתבע, אף הוא גמלאי שמפעיל דף פייסבוק, בו צופים ומגיבים אלפי עוקבים.
על פי התביעה מלפני כשנתיים, פרסם הגמלאי שמנהל מספר קבוצות בפייסבוק, בינהם ה'ועד למען השוטרים, הסוהרים והגמלאים' ו'זכויות השוטרים והגמלאים' כותב נגד אותו קצין ושוטר בדימוס דברי בלע ביניהם ש'השוטר הוא מקור השנאה והקצין הוא המקור להוצאת דיבה' ו- '…זה חרטטן אחד שיש פה גמלאי משטרה והוא פגע… שפוגע בכל גמלאי משטרה' וגם '… הם גובים כסף… הם משקרים אתכם…'.
"התובעים יטענו כי בשלל אמירותיו של הנתבע אין ולו שמץ של אמת, מדובר באמירות מכפישות ומשמיצות אשר פוגעות בשמם ובכבודם של התובעים. הנתבע עושה כל שלאל ידו על מנת לשים את התובעים ללעג ולבוז בעיני משפחתם, מכריהם, ציבור השוטרים והגמלאים" כתבו השניים בתסיעה והוסיפו: "בהתנהלותו זו, הנתבע, פעם אחר פעם, מגלה את דעתו כלפי התובעים, במנותק מהמציאות העובדתית והמשפטית באופן בוטה ומוטה. הנתבע אומר את דברי הבלע אודות התובעים במסגרת פוסטים רבים אשר פורסמו ברשת החברתית ״פייסבוק״. כך, הרי שלא רק כי התקיים פוטנציאל פרסום, כי אם בוצע דה פאקטו פרסום דבריו העולים כדי לשון הרע כמובנם בחוק".
שני השוטרים לשעבר, מציינים בתביעה כי יש פרסומים אשר מייחסים להם מעשים פליליים איומים ונוראים, פרסומים פוגעניים, אשר השליכו ישירות על התא המשפחתי והחברים, בכך שהכותרות אשר ייחסו לתובעים מעשים פליליים, פגעו קשות במרקם היחסים של התובעים עם בני משפחתם, ציבור הגמלאים הרב ויתר מכריהם והטילו בהם אות קלון בעודם פעילים חברתיים, מוכרים ודומיננטיים.
לקריאת כתבות נוספות בתחום לשון הרע
עו"ד שרית קרן, מומחית ללשון הרע מסבירה "בעידן של הרשתות החברתיות, ובפרט בפייסבוק, הוצאת הדיבה, לשון הרע, פגיעה בשם הטוב של האדם, נהיה דבר שבשגרה, שכן היד קלה על המקלדת. לכך, נוסיף את העובדה, כי לאחר שהראשון, כותב הפוסט מבצע את לשון הרע/הוצאת הדיבה, חבריו משתפים את אותו הפוסט מתוך הזדהות, אמפתיה (כיום ישנה הלכה, כי גם המשתמשים שעשו שיתוף לאותו פוסט עלולים לחוב, אך זה כבר לדיון אחר). בכך מעגל האנשים שנחשף לאותם דברי לשון הרע, הינו גדול בהרבה ברשתות החברתיות (לעומת מעגל האנשים הנחשפים לדברי לשון הרע כשהוא מבוצע בחדר וכיוצא באלה). המחוקק קבע כי במקרה שכזה שבו נעשה לשון הרע, בית המשפט רשאי (לא חייב) לפצות את התובעים בסך של עד 50000 שח וזאת מבלי שהוכח נזק כלשהו לתובעים" לסיכום אומרת עו"ד שרית קרן "ייתכן ותעמוד לנתבע הגנת אמת דיברתי, אך הנתבע יצטרך להרים את הנטל להוכיח את הגנתו.
עו"ד שרית קרן מתמחה ובעלת ידע רב וניסיון משפטי בחקיקה ובפסיקה בתחום דיני האינטרנט, המשפט אזרחי-מסחרי, ייצוג בבתי המשפט (ליטיגציה) וגישור, לאתר האינטרנט של עו"ד קרן לחצו כאן
