דורון זהבי, תבע את ערוץ 13, לאחר שבדיון שהתקיים באולפן, קישר הפרשן הצבאי אלון בן דוד, את הטענה בדבר העינויים שעבר הנחקר בפרשת רנה שנרב ז״ל לכאורה, ל״קפטן ג׳ורג׳״.
זהבי מציין בתביעה כי הוא קצין במילואים בדרגת רב סרן ששירת בתפקיד רב אחריות כחוקר וכראש צוות חקירה, ביחידת חקירות השבויים של אגף המודיעין בצה״ל(יחידה 504) במשך שנים רבות ועד לשנת 2002. כיום הוא משמש בתפקיד היועץ לענייני ערבים של מפקד מחוז ירושלים, במשטרת ישראל.
על פי התביעה במסגרת עבודתו כחוקר יחידה 504, מצא עצמו יום אחד כשסערה מתרגשת עליו כאשר אחד מהנחקרים הבולטים ביותר, רב המחבלים מוסטפא דיראני, טפל עליו האשמות שווא בזויות בדבר מעשים מגונים, איומים וחמורים שביצע בו כביכול התובע במהלך חקירה רגישה וחשובה ביותר שמטרתה היתה לגלות מידע יקר ערך בדבר גורלו של הנווט השבוי רון ארד.
פרשה זו זכתה להד ציבורי ותקשורתי רחב, ובמסגרתה התובע התפרסם ונודע בקרב הציבור הרחב, בכינוי אשר שימש אותו בעבודתו כחוקר, ״קפטן ג׳ורג״. במשך שנים רבות הוא ניהל הליך משפטי ומאבק ציבורי לטיהור שמו מהפרשה, אשר יוחסה לו כחוקר שסרח – ללא כל גרעין של אמת – ובין היתר ניהל תביעה כנגד משרד הביטחון מדינת ישראל, אשר בסופה שולם לו פיצוי בסך של למעלה ממיליון שקלים. התביעה לוותה על ידי כלי התקשורת בישראל ושמו של התובע וכינויו ״קפטן ג׳ורג״׳ פורסם ברבים. כאשר בסופו של יום יצאה האמת לאור ושמו של התובע נוקה מן הפרשה הקשה, כאשר גם המדינה הודתה כי לא נפל רבב בהתנהלותו.
בתביעה ציין זהבי, כי לפני כשלושה חודשים, עסק פאנל הפרשנים, בפרשת חקירת השב״כ אשר הובילה לכאורה לפציעתו באורח קשה של החשוד בכך שעמד בראש החוליה שרצחה את רנה שנרב ז״ל, בפיגוע במעיין דני שליד דולב. החשוד הנ״ל פונה לבית החולים, לטענת מקורביו, בעקבות עינויים לכאורה שעבר בחקירתו על ידי חוקריו. "פרשני ״רשת 13״ המלומדים, דנו ארוכות בנושא זה ובעניין חקירות ותשאולים בשירות הביטחון הכללי, שבהן ניתן להפעיל כוח פיזי". כתב זהבי בתביעה והוסיף: "מר אלון בן דוד הפרשן הצבאי, קישר את פרשת העינויים בחקירה בעניין רנה שנרב ז״ל לכאורה, ואת הטענה בדבר העינויים שעבר הנחקר בפרשת רנה שנרב ז״ל לכאורה, לדורון זהבי, הידוע בפינויו ״קפטן ג׳ורג׳״". ״אין פה סיפורי קפטן ג׳ורג׳, אין פה חוקר שעושה מה שמתחשק לו״, אמר אלון בן דוד והגברת איילה חסון השיבה לו: ״ברור״. ״קפטן ג׳ורג״׳.
בתביעה טוען זהבי, כי ייחוס פרשת העינויים (לכאורה) למעשי התובע בעבודתו כחוקר יחידת 504 לשעבר, יש כדי להשמיץ את התובע, להשפילו ולבזותו, בין היתר, בדברי הבל ושקרים למיניהם לפיהם התובע עשה במסגרת תפקידו ועבודתו כחוקר ״מה שמתחשק לו״(דברי בן דוד), והמובן מכך הוא כי מה ״שהתחשק״ (!) לזהבי (דברי מר בן דוד) היה לענות ולהתעלל בנחקריו, כפי שנטען לכאורה ונחקר בפרשת חוקרי הנערה רהב שנרב ז״ל אשר נדונה בכתבה, ואשר שמו של התובע נכרך אליה על ידי הנתבעת בעל כורחו.
עו"ד אור חיים מומחה בתביעות דיבה ולשון הרע, מרחיב ואומר כי רבות נאמר על כוחן של מילים, והדבר נכון שבעתיים כאשר מדובר במי שקיבל גישה לבמה ציבורית אשר חלקים רבים של הציבור חשופים אליה בלחיצת כפתור.
אין ספק כי חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת הינם בעלי משקל משמעותי בהחלטה על שידורם של תחקירים, אשר פעמים רבות מרימים קול זעקה מוצדקת עבור אלו שאין להם פה.
למרות האמור, קיים גבול עדין ודק בין השליחות הציבורית הנפלאה הזו, לבין החצייה לאזור הדמדומים של לשון הרע ופגיעה בשם הטוב.
נמצאנו שהעידן הטכנולוגי מציב אם כן אתגר משמעותי לא רק בפני הצד המסוקר, אלא גם בפני הצד המסקר, היכול למצוא עצמו לפתע בצד השני של המתרס: מתובע על הבימה הציבורית, לנתבע על ספסלי בית המשפט.
