״אני אתן לך נתון שיפיל אותך מהכיסא״. כך פותח עו״ד יריב קדם, מומחה לקניין רוחני שמתעסק בעיקר בחברות היי-טק וסטארט-אפים את הראיון שאנחנו עורכים אתו. ״בארה״ב ובאירופה גם 20 אחוזים ויותר מהסטרטאפים שמוקמים מצליחים בסופו של דבר. בישראל, היחס נמוך בהרבה – פחות מחמישה אחוזים יוכרזו כמוצלחים למרות האקזיטים המפוארים״.
אז איך בכל זאת ישראל מכונה בכל העולם כ״סטארט-אפ ניישן״ וכיצד ת״א הפכה בעשור האחרון לאבן שואבת של אנשי תעשיית ההייטק העולמית?
״מיתוג״ משיב קדם. "זה בגלל המוניטין שייצרו לנו האקזיטים שהיו לנו כאן, ורב המכר העולמי 'מדינת הסטארטאפ' שכתבו לפני עשור דן סינור ושאול זינגר".
עו"ד קדם מושקע בתחום ההייטק והחדשנות תרתי משמע. לצד משרדו ברחוב המסגר בת"א שמתמחה בתחום הקניין הרוחני ומלווה ברמה המשפטית והעסקית חברות הייטק, סטארטאפים ויזמים, יש לו חברת סטודיו שמפתחת ובונה סטארטאפים מא' עד ת' – פיתוח טכנולוגי, עסקי, אסטרטגי, שיווקי ועוד. "אנחנו מתכננים איתם את מפת הדרכים האסטרטגית, ובונים את הסטארטאפ עבורם, או מייעצים להם כיצד לעשות זאת בעצמם".
אחרי 20 שנות פעילות בתחום, הוא ליווה את התפתחות הענף על כל שלביו: השגשוג, המשברים, נהירת המשקיעים הזרים ומבול האקזיטים. קדם משוכנע שהענף בישראל התבגר מאוד במרוצת השנים. "האקזיט זה ממש לא הכל היום. יזמים צעירים כבר לא מחפשים את האקזיט בצורה נואשת כל כך, הם מעדיפים לבנות פה חברות ענק בנות קיימא כש"צ'ק פוינט" היא לרוב המודל שלהם".
The Israeli discount
"הישראלים יצירתיים בטירוף. היזמים שמגעים אלי באים עם רעיונות מדהימים וחלומות גדולים. הבעיה היא שהישראלים חלשים בדרך. ישראלים הם בלגניסטים, וגם כשהם יודעים לנווט, הם מנסים לקצר ולעשות בעצמם את הדברים רק כדי לחסוך, אבל מה לעשות זה לא עובד ככה בעולם, שם עובדים הרבה יותר שיטתי ומסודר".
את מה שקדם מדבר עליו מתברר, מכירים היטב בעולם ויש מונח בתחום שנקרא: The Israeli discount – "סטארט-אפ ישראלי שווה פחות ממקבילו האמריקאי למרות שהרעיון של הישראלי לרוב יהיה טוב יותר, הוא מגייס פחות כסף בכל סבב השקעות, וכל סבב אורך יותר זמן, וזה קורה רק בגלל הבלאגן וקיצורי הדרך".
לא מעט מלקוחותיו הם יזמים שפיתחו או בתהליכי פיתוח של מכשור רפואי וגם אפליקציות. למשרדו הם מגיעים כי הם מעוניינים להגן על זכויות הקניין הרוחני ככדי שחלילה לא יעתיקו או יגנבו להם את הרעיון."הדבר הבסיסי ביותר שדרוש להגנה מבחינת הקניין הרוחני זה פטנט אם מדובר במוצר ו"פורמט זכויות יוצרים" אם מדובר באפליקציה". עו"ד קדם מדגיש שזה הדבר הדחוף ביותר לעשות. לשאלה האם מדובר בהגנה הרמטית הוא מדגיש כי אין הגנה מוחלטת אבל "עדיף לצאת למלחמה עם שריון או עם קסדה, מאשר בלעדיהם".
תחום רווי יצרים
אחת המלחמות הגדולות שהוא ניהל וגם ניצח בעבור לקוחותיו הייתה נגד לא פחות מהענקית Marks & Spencer הבריטית. מוצר שפיתח לקוח שלו (חברה בבעלות ישראלית) שהיה מוגן באמצעות מדגם רשום, נצפה על מדפי הקמעונאית באנגליה. בירור קל העלה כי מדובר בחיקוי זול שיוצר בסין אשר ללא ספק מפר את זכויות הקניין הרוחני. "שלחתי למחלקה המשפטית של Marks & Spencer מכתב התראה חריף שבו אני דורש הסרה מיידית של המוצר המזויף מהמדפים ופיצוי. איימתי שאם לא יעשו זאת נפנה לבית המשפט, למרות שהלקוח כנראה לא היה מצליח לעמוד בעלויות המטורפות של ניהול משפט כזה. הימרתי על כך שחברה בסדר גודל כזה לא תרצה ללכלך את השם שלה וההימור השתלם. קיבלתי תשובה מיידית מהמחלקה המשפטית ואחרי שהוכחנו להם שהמוצר מוגן, הם הורידו אותו מכל הדפים של הרשת ושילמו ללקוח שלי פיצוי כספי. החלק הטוב ביותר בסיפור הזה הוא שהלקוח שלי הפך לספק של Marks & Spencer עם המוצר המקורי".
לתחום שבו הוא עוסק הוא לא סתם "התגלגל". כל חייו של עו"ד יריב קדם היו סביב התעסקות בטכנולוגיה. "אני מאוד אוהב טכנולוגיה כבר מאז שששיחקתי בלגו או בניתי אורגן אורות כילד, וגם בתיכון למדתי טכנולוגיה. בצבא התעסקתי עם תפעול מערכות עתירות טכנולוגיה, בתחילה קורס טיס, בהמשך תפעול מערכות מכ"ם כבקר טיסה". קדם הוצב מדי פעם על נושאות מטוסים אמריקאיות במסגרת תפקידו כקצין (רס"ן במיל), ביחידה מיוחדת של חיל האוויר, שם נחשף למערכות אמריקאיות מתוחכמות ושיטות עבודה ייחודיות שלימדו אותו דבר או שניים גם על הבדלי תרבות בין הישראלי לאמריקאי.
את הסטיגמה של החנון הוא מצליח לנפץ די בקלות כשהוא מתחיל למנות לנו את רשימת התחביבים שלו, כולם אגב מגיעים מתחום האקסטרים: גולש קייט סרפינג, מכור לסנובורד, צלילה ועוד.
יריב קדם, עו"ד ונוטריון בעל תואר ראשון במשפטים מאונ' חיפה ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת תל אביב.עו"ד קדם בעל ניסיון של יותר מעשרים שנה בייעוץ ובליווי חברות, עסקים בינלאומיים וסטרטאפים.בעל נסיון משפטי רב בעולם הטכנולוגיה והקניין הרוחני, וכן בעל ניסיון עסקי בפיתוח סטרטאפים לאפליקציות באמצעות חממה עסקית-טכנולוגית בשם אפפלאב.מלווה חברות רב לאומיות ועסקים מקומיים במכלול הצרכים המשפטיים בעולמות המשפט המסחרי, עסקי, טכנולוגי, בינלאומי וקניין רוחני.
