על פי כתב האישום, לפני כחצי שנה, במספר מועדים שהה הנאשם במקום המיועד לרחצת הציבור. ובאותם המועדים, נכנס הנאשם למלתחה המשמשת את ציבור הרוחצים, ובהם קטינים, להחלפת בגדים ולרחצה, כשהוא מצויד במצלמה הנסתרת. הנאשם צילם באמצעות המצלמה הנסתרת במלתחה ומחוצה לה 8 סרטונים בהם נצפים קטינים, ובהם ילדים, בעירום מלא ובעירום חלקי.
במהלך צילום הסרטונים מיקד הנאשם את המצלמה הנסתרת, במספר מקרים, באיבריהם המוצנעים של הילדים. בכתב האישום נטען כי במעשיו האמורים לעיל השתמש הנאשם בגופם של קטינים לעשיית פרסומי תועבה, וכן פגע הנאשם בפרטיותם של הקטינים.
הנאשם הודה והורשע בעובדות כתב אישום מתוקן החובק שישה אישומים ובמסגרת הסדר טיעון פתוח לעונש בעבירות של פגיעה בפרטיות, הטרדה מינית בקטין שטרם מלאו לו 15 שנים, וסעיפי אישום נוספים הכוללים פרסום חומר תועבה והחזקת פרסום תועבה.
במסגרת ההסכם בדבר הסדר הטיעון עליה חתמו הצדדים ובאשר לאישום הראשון, בנוגע לעבירה הסכימו הצדדים כי יטענו טיעון משפטי בנוגע לעבירה זו, כל צד לפי ראות עיניו. הסנגור עו"ד מור עטיה, הפנה לכותרת של הסעיף אשר הינו ״פרסום והצגת תועבה״ וטען כי אין המדובר בצילום והחזקה.
כמו כן, הסנגור ציין כי כאשר המחוקק רוצה לאסור שימוש הוא עושה זאת במפורש, כפי שרואים בחוק הגנת הפרטיות. וכשהמחוקק רוצה לאסור החזקה הוא גם קובע זאת מפורשות כגון באיסור החזקת נשק וסמים. "המאשימה לא הצליחה להוכיח שלכל הפחות הייתה מטרה לפרסם, וזאת בשונה ממטרה של להחזיק את הדברים לשימוש אישי כפי שנעשה בעניינו", אמר עו"ד עטיה והוסיף שאין מחלוקת כי המדובר בהקלטה והחזקה בלבד, ולא רק שאין כל אינדיקציה בראיות שהייתה כוונה או מטרה או אפילו מחשבה לפרסום עתידי, אלא במבחן המציאות ובחלוף 4 שנים מיום הצילומים לא הציג הנאשם את הסרטונים לאיש מלבדו.
נציג התביעה טען מנגד כי לא בכדי הבדיל המחוקק ועשה הפרדה בין התיבות ״פרסום״ לבין ״פרסם״, כאשר ההגדרה לפרסום זה בכתב, או בחומר מחשב או כל מוצג חזותי אחר וכן כל אמצעי שמיעתי העשויים להעלות מילים ורעיונות.
כאמור בסופו של דבר השופט מורנו קיבל את טיעוניו של עו"ד עטיה וקבע כי יש לזכות את הנאשם מעבירה של שימוש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה. "לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ולמול המסגרת הנורמטיבית אותה סקרתי בהכרעת דין משליטה זו, סבורני כי יש לזכות את הנאשם מעבירה של שימוש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה ולהרשיעו במקום בעבירה של החזקת פרסום תועבה", כתב השופט מורנו בהכרעת הדין והוסיף: "אבחנת המאשימה לפיה יש להיצמד באופן דווקני לשוני למילות החוק לפיהן נכתב ״פרסום״ ולא ״פרסם״ טעות ביסודה שכן לא הייתה זו כוונת המחוקק".
הסנגור מור עטיה מסר בתגובה "בית המשפט עמד בהחלטה מאלפת על השוני בין העבירות המחילות את האיסורים השונים הנוגעים לחומרי תועבה ולבסוף פסק, ובצדק רב, כי יש לזכות את מרשי מהעבירה שיוחסה לו".
עו"ד מור עטיה מתמחה בייצוג נאשמים בעבירות מין ופשיעה חמורה, בעל ניסיון רב שנים ורקורד של עשרות זיכויים
