למרות צווי איסור הפרסום על תוכנו של הטלפון של עו"ד אפי נוה, באחרונה, הופץ תוכן התכתבות מהטלפון שלו בינו לבין שופט מכהן, נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, כבוד השופט איתן אורנשטיין.
בעקבות הפרסום הוגשו הבקשות לצמצום או לביטול את צווי איסור הפרסום, על מנת לאפשר פרסום ההתכתבות גם במדיה הממוסדת. לאור הנסיבות, התקבלו תגובות בנושא בין השאר של הנהלת בתי המשפט, שצורפה כמשיבה לתיק והיא הסכימה לבקשה, לצמצום הצו, כל שהיא נוגעת להתכתבות המסוימת שנחשפה וזאת על מנת לאפשר לשופט אורנשטיין, להסביר את פשר ההתכתבות ולנקות את שמו, לאור טענות שעלו בעניין הליך מינויו לנשיא בית המשפט המחוזי.
פרקליטו של עו"ד אפי נוה, הביע בדיון חשש לפיו, כי התרת הפרסום הנקודתי תוביל לבקשות נוספות בעניינים אחרים ואולי אף תעודד מהלך עברייני זה. "אנו מצויים בשלב בו הודלף החומר, גם לא היה נוח להגיד אוקיי בואו תפרסמו. אין דבר, לא נפל פגם באותו דיאלוג שהתקיים ונגמור את העניין. לא, אנחנו לא מוכנים לזה, משלוש סיבות מרכזיות. אנחנו לא מוכנים לדבר הזה, זה יפגע בפרטיות שלנו והיא עומדת בפני עצמה, של נוה ואפשר לקרוא לסיטואציה מאוחרת בנסיבות של מוטיב ההסכמה שבהם הוא מוטיב מפוקפק מטבע הנסיבות שקרו. אנחנו לא מוכנים שהחומר ייצא כשהושג במעשה עבירה כלפינו, גנבו טלפונים, פרצו טלפונים, לא מוכנים לתת לזה שום הכשר גם אם הפרסום הזה יקל עם מישהו וגם אם מבחינתנו אין בו שוב רבב בסוגיה".
נציג המשטרה עו"ד אררה אמר בדיון: "מדברים על הדלפה ופרסומים, לנו הפרסום הזה לא היה מוכר עד לרגע שבו הוא נחשף, בגלל שאופי החקירה המיוחד בתיק הזה הכתיב נקיטת משנה זהירות בגלל טיב החומרים. כמי שנחשף לטלפונים בצורה מצומצמת יחסית, אבל יותר מחבריי ופחות ממר נווה, חשיפת התכנים טומנים בחובם פגיעה אנושה בפרטיות של מר נווה",השופט עלאא מסראווה שאישר לבסוף לפרסם את ההתכתבות ציין בהחלטתו את הבעייתיות בחומרים שנמצאים בטלפון. "על פי הטענה, המדובר בחומר שהושג תוך פגיעה קשה, אותה הכתרתי כפגיעה קיצונית בזכותו של נוה לפרטיות. הקושי שחוזר לאופן השגת הראיות ליווה תיק זה מתחילתו וכי לא ניתן להתעלם ממנו. אז קבעתי כי הדבר עלול לעורר קשיים משפטיים עתידיים", כתב השופט מסראווה והוסיף: מדובר בזכות חוקתית לא פחות. די אם אפנה לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. כפי שטען ב"כ של נוה בכתב, המדובר בחומר שמוגן בחוק ]חוק להגנת הפרטיות[, אף מבלי להדרש לצו שיפוטי, והרי מדובר בחומר שלשיטתי מצוי בלב ליבה של הזכות לפרטיות. על בסיס זה, יש להוסיף נדבך עצמאי והוא נושא אופן השגת הראיה. הטענה שמדובר בחומר שהושג בשלב הראשוני, לפני העברת החומר למשטרה, בדרך של ביצוע עבירה פלילית, הוא נתון שלא ניתן להתעלם ממנו והוא ילווה את הדיונים בתיק זה בכלל המישורים. עצם החיטוט בחומרים האישיים, העברתם לאחרים, שלא לדבר על הפצתם ברבים, וגם לאחר הוצאת צו איסור פרסום מוסכם, מהווה פגיעה קיצונית במיוחד".
לאחר התרת פרסום ההתכתבות נמסר מערכת בתי המשפט בשמו של השופט אורנשטיין: "מדובר בהתכתבות שהתקיימה במאי 2016 בין עו"ד נוה כראש לשכת עורכי הדין דאז ובין השופט איתן אורנשטיין כמי שהיה אז מועמד לנשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב. הסמכות בחוק למינוי נתונה בידי שר המשפטים (אז השרה איילת שקד) בהסכמת נשיא בית המשפט העליון (אז הנשיאה מרים נאור), וזאת לאחר קבלת המלצה מאת ועדה מייעצת שראיינה את המועמדים וכן גורמי חוץ שונים, ובהם ראש לשכת עורכי הדין. לקראת גיבוש עמדת הלשכה לעניין המועמד המומלץ על ידה, קיים עו"ד נוה כראש הלשכה שיחות עם המועמדים השונים וביניהם השופט אורנשטיין, בהן ביקש לברר מהי תכנית העבודה הארגונית שלו ומהם השיפורים הניהוליים שבכוונתו לבצע אם ייבחר לתפקיד".
במערכת בתי המשפט ציינו גם ש"במסגרת זו ציין עו"ד נוה בפני השופט אורנשטיין, כי ראוי לחזק את ההתמקצעות בתחומים שונים בבית המשפט המחוזי ובהם התחום הנזיקי, המנהלי ותובענות ייצוגיות, אשר לגביהם מתלוננים עורכי-הדין שבית המשפט המחוזי בתל אביב אינו נותן מענה מקצועי מספק, ולכן מעדיפים עורכי-הדין להגיש את תביעותיהם בערים אחרות.
השופט אורנשטיין השיב לכך באומרו כי הוא מתכוון לתקן את הדבר ולפעול לשיפור ולחיזוק ההתמקצעות של השופטים המופקדים על תחומים אלה. על רקע זה כתב עו"ד נוה לשופט אורנשטיין, ערב הופעתו לפני הוועדה המייעצת, שנוכח התחייבותו זו הוא מתכוון לתמוך במועמדותו וכי הוא המועמד המועדף על הלשכה". וסיכמו לבסוף כי "מדובר בהתכתבות עניינית הנוגעת לנושאים מערכתיים-ניהוליים והניסיון לייחס לה מימד של התחייבות על בסיס אישי כלשהו אין לו שחר".
