השופט בני שגיא הזכיר בגזר הדין את תרומתו של נניקשווילי לנזקקים ולחברה והמניע החברי היה הדומיננטי בהעברת הכסף. ״הנאשם הרגיש קרבה לבן אליעזר ראה בו דמות אייקונית הושפע מההילה של בן המניע הפסול הוא המטרה הפסולה לא היתה הדומיננטית בהעברת הכסף זה נלמד גם מהכסף שעבר. היוזמה להעברת הכסף היתה של בן אליעזר בשל מצבו הרפואי״, כתב השופט שגיא בגזר הדין.
כזכור בחודש אוגוסט השנה הורשע נניקשווילי בכך שההלוואה לכאורה אותה נתן לבנימין בן אליעזר בסך 400 אלף דולר היוותה שוחד לשר התשתיות דאז, שעל פי האישום, ביחד עם מנהלת לשכתו איילת אזולאי הוא פעל לקבלת החלטות שהיטיבו עם חברת שמן שבבעלות נניקשווילי וג'קי בן-זקן. הסכום אותו נתן נניקשווילי לפואד, שהוגדר בהסכם שנחתם ביניהם לפני כ-9 שנים כהלוואה, מעולם לא הוחזר ונניקשווילי גם לא דרש את השבתו. אותם כספים שימשו את בן אליעזר לצורך רכישת דירת היוקרה שלו בשכונת עג'מי ביפו מול הים.
השופט שגיא לא קיבל בהכרעת הדין, את הטענות של נניקשווילי כי נתן את הכספים לבן אליעזר כהלוואה בין חברים שתסייע לו, לאור מצבו הבריאותי. "בחינת טיבו של קשר חברי, על רקע טענה להעברה פסולה של סכום כסף משמעותי לאיש ציבור, אינה יכולה להתבסס רק על תחושת קרבה, ויש מקום להידרש גם לפרמטרים נוספים. בגדר אותם פרמטרים ניתן לבחון את אורך תקופת הקשר, הנסיבות בהן נרקם, מידת האינטנסיביות שלו, עומקו, המישורים עליהם השתרע וכיוצא בזה", כתב השופט שגיא בגזר הדין והוסיף: "במקרה דנן, מדובר בקשר קצר באופן יחסי, כשלוש שנים עד מועד העברת הכסף, שאינו תולדה של ילדות משותפת, חוויות משותפות, דרך חיים דומה, או אירוע יוצא דופן שהתרחש וחיבר את השניים לעד. השניים, ש-24 שנים מפרידות ביניהם, לא שירתו יחד בצבא, לא עבדו מעולם באותו מקום, לא החזיקו בחברים משותפים, לא בילו יחדיו, למעט ארוחות ספורות או במסגרת אירוע יום הולדת לבן אליעזר ולא ניתן היה להצביע על חוויות משפחתיות משותפות שחלקו".
השופט שגיא גם קבע בהכרעת דינו, כי האינטרס הכלכלי שזלג למערכת היחסים ששררה בין השניים והסכום שהועבר לבן אליעזר שהינו איש ציבור, הובילו למסקנה שהתביעה הצליחה להוכיח כי גם מטרה פסולה עמדה ביסוד העברת הכסף לצד מטרתו של נניקשווילי לסייע לבן אליעזר כחבר, ועובדה זו מספיקה: "לצבוע את העברת הכסף בצבעי שוחד מבלי שיהיה צורך לראות במטרה הפסולה כמטרה הדומיננטית", כתב השופט שגיא והוסיף כי בן אליעזר רתם את מעמדו הציבורי לצורך סיוע לננקשווילי, כאשר הגיש תצהיר לבית משפט, פעולה הקשורה בתפקידו, כדי לתמוך בהליכי ערעור על שומת המס של ננקשווילי.
