בהחלטה, שעליה חתום סגן נשיא בית המשפט המחוזי קובי ורדי ניקבע כי "ניתן לפנות את המתיישבים הזכאים לדיור אקויולנטי בכל עת בכפוף למתן פיצוי של דיור אקויולנטי".
הכוונה היא למשפחה גרעינית הכוללת ילדים שחיו עם הוריהם, ולא משנה מה גילם. מצד שני, פסק הדין מדגיש כי דיירים שהתיישבו במקום אחרי 1961 לא יקבלו כל פיצוי. פרט למשפחה אחת משפחת רפאלי, שלא תקבל כל פיצוי, על פי תחשיב בית המשפט המשפחות יקבלו פיצוי העומד על סכום של 3 מליון שקל למעט משפחה אחת שתקבל סכום כפול של 6 מליון שקל.
ההתיישבות בגבעת עמל החלה לאחר שבשנת 1948 ברחו התושבים הערבים מהכפר ג'מוסין, עיריית תל-אביב שיכנה בו פליטים יהודים מאזורי הקרבות שבדרום העיר.
בשנת 1961 נקבע כי חברת ב. פ. דיור, אשר קיבלה מן המדינה את השטח, תקים עליו בנייני מגורים, והתושבים המתגוררים במקום יהיו זכאים לדיור אקוויוולנטי לערך הדירות שייבנו.
אלא שב.פ דיור לא בנתה על השטח ומכרה בשנת 1987 את הקרקע לחברת דנקנר השקעות, שלימים הפכה לקבוצת אלעד מגורים בשליטת יצחק תשובה.
בשנת 2015 הגישה אלעד מגורים תביעות לפינוי התושבים, רובם בני הדור השני והשלישי למתיישבים המקוריים שהגיעו למקום ב-1948. חלק מהמשפחות הגיעו עם אלעד מגורים להסכמות ופונו תמורת פיצוי כספי, ואולם, לגבי 14 משפחות שעדיין מתגוררות במקום התנהל הליך בהמשך לתביעות שהגישה אלעד מגורים לפינויין.
באוגוסט 2017 הציע השופט מנחם קליין, לאחר שביקר במקום, מתווה לפיצוי התושבים תמורת פינוים מהשטח בהסכמה. על-פי המתווה כל משפחה הייתה אמורה לקבל סכום של מאות אלפי שקלים עד 2 מיליון שקל, בהתאם לנסיבות המקרה. הצדדים לא קיבלו את המתווה והמשיכו לנהל את ההליך.
פסק הדין שהתקבל היום נועד לסיים את העניין. בפסק הדין שפורסם היום קבע שופט בית המשפט המחוזי קובי ורדי כי הפיצוי לתושבי גבעת עמל לא יגולם בדירה שתיבנה בשכונה: "איני סבור שיש מקום לחייב את דיור לתת למשתכנים דירה בבניינים שנבנים/יבנו בשכונה שהם בנייני פאר ודירות פאר גדולות ויש ללכת לכיוון של פיצוי כספי שישקף שווי של דירה קטנה של בין כ-67 ל-75 מ"ר בתל אביב ואפילו באיזור של צפון תל אביב ורמת אביב, וכאמור אני אומד זכות זו בסך של 3 מיליון שקל ליחידת דיור אקווילנטי, כאשר בסכום זה ניתן כמובן לרכוש דירה גדולה בהרבה באזורים אחרים הן בתל אביב והן כמובן מחוץ לתל אביב".
סך כל הפיצוי הכספי ל-14 משפחות תושבי גבעת עמל עומד איפוא על 42 מיליון שקל. כל משפחה תקבל סך של 3 מיליון שקל ומשפחת לוי סך של 6 מיליון שקל.
בית המשפט הסתייג מהמינוח "פולשים", אך קבע שלתושבים אין זכויות קנייניות. במילים אחרות, ברגע שיקבלו את הכסף, התושבים מחויבים להתפנות. יש לציין כי לתושבים עדיין עומדת הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
עו"ד גדי בלושטיין, שהגיש את הערעור בשם משפחות, שותף במחלקה המסחרית, משרד עו"ד AYR – עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות': "בית המשפט המחוזי פסק היום שארבע-עשרה המשפחות שנותרו בגבעת עמל תקבלנה פיצוי של שלושה מיליון שקלים כל אחת – מדובר בפיצוי הגבוה במאה אחוז מהפיצוי שנפסק בבית משפט השלום. בית המשפט חיזק את הקביעה שהמשפחות היו במקום על פי חוק, וטענותיו של יצחק תשובה – כאילו הם היו פולשים – התבררו כטענות סרק כוזבות".
