גינת לוינסקי במתחם התחנה המרכזית בתל אביב, הפכה כבר מזמן למקום מסוכן להתהלך בו במיוחד בשעות הלילה.
לפני שנה וחצי, שהה אלכמלאת ופייסל מוחמד בנפרד, בגינת לוינסקי בת"א. באותה עת צעק אלכמלאת לעבר השוהים בגינה, השתולל, שבר בקבוקי בירה והשמיע קריאות גנאי. בשלב מסוים, התקרב אלכמלאת אל המנוח ובין השניים החל עימות, אשר במהלכו אלכמלאת דחף את המנוח אשר ניסה שוב ושוב להרחיק את הנאשם מעליו. אלכמלאת הורחק מהמנוח על ידי אחרים אך שב והתעמת עימו לאחר מכן.
במשך מספר דקות התעמת אלכמלאת מול המנוח ואחרים ואלכמלאת הורחק מהמקום והמנוח חזר למקום מושבו. מיד לאחר מכן, חזר אלכמלאת התקרב אל המנוח, והמנוח שבר בקבוק בירה אשר אחז בידיו. אלכמלאת והמנוח המשיכו להתעמת ולאחר מספר שניות השליך המנוח את הבקבוק השבור אל הקרקע במרחק מה מהשניים. השניים המשיכו להתווכח והמנוח החל להתרחק מהנאשם כשהנאשם דוחף אותו. בשלב זה חזר אלכמלאת אל המקום בו היה מצוי הבקבוק השבור הרימו ונע אל המנוח. בהגיעו אל המנוח דקר אותו מעל אוזנו השמאלית באמצעות הבקבוק השבור ומשניסה המנוח להימלט, שיסף הנאשם את גרונו של המנוח באמצעות הבקבוק השבור ונמלט מהמקום. המנוח הובהל לבית חולים במצב קריטי, נותח, מאוחר יותר נמצא במצב של מוות מוחי וכעבור מספר ימים מת מפצעיו.
הפרקליטות הגיע בסופו של דבר להסדר טיעון עם הסניגור של הנאשם שהוא יודה בעובדות כתב האישום המתוקן, המדינה תעתור לעונש שלא יפחת מ 12 שנים לצד ענישה נלווית של מאסר על תנאי ופיצוי, וההגנה תוכל לטעון כראות עיניה.
בטיעונים לעונש אלכמלאת סיפר כיצד אביו גירש אותו ואת אחיו מרהט, בהיותם ילדים, הוא הגיע לתל אביב כדי לעבוד, אך התדרדר לעולם הסמים. בשעת מעשה היה כהגדרתו " מסטול". אלכמלאת חתם את דבריו בבקשת רחמי בית המשפט וסליחה מהמנוח והוריו וכן מאלוהיו.
השופט ציון קפאח גזר כאמור על הנאשם 12 וחצי שנות מאסר, מהם חצי שנה שהושתו עליו מתיק אחר שבו הוא נידון לשנת מאסר. כמו כן הוא חייב אותו בתשלום 50 אלף שקלים פיצויים למשפחת המנוח. "עסקינן באירוע אלימות מתפתח, לא מתוכנן, שהסתיים במותו הטראגי והמיותר של המנוח. הנאשם הוא שהצית את אש התבערה. הוא צעק, השתולל ושבר בקבוקי בירה. יש יד ורגל לטענה כי אותה שעה היה "מסטול", לא רק על פי דבריו לעונש אלא גם על פי הראיות שהובאו בפניי.
הנאשם הוא שחתר למגע עם המנוח והניסיונות להרחיקו מהמנוח לא עלו יפה", כתב השופט קפאח בגזר הדין והוסיף: "ניתן לקבוע בבירור כי מנוי וגמור היה עם הנאשם לפגוע במנוח. ניסיונות האחרים אשר שהו במקום להרחיקו מהמנוח לא הועילו וכך גם חפצו של המנוח לנתק מגע מהנאשם".
