בישראל מדי שנה, ננטשים עשרות אלפי כלבים, כאשר רוב הכלבים הנטושים מוצאים את מותם. פרט לעובדה שתופעת נטישת הכלבים היא סמן המלמד על ערכים תרבותיים, מדובר גם בעבירה פלילית שהעונש המירבי עליה הוא שנת מאסר וקנס של עשרות אלפי שקלים.
על פי חוק צער בעלי חיים, מרגע שמחליטים לקחת חיית מחמד הביתה, על הבעלים מוטלת האחריות המלאה לטיפול בחיית המחמד. איסור על נטישת בעל-חיים, הוא תיקון לחוק צער בעלי חיים, שהתקבל על-ידי הכנסת לפני כ-14 שנים בתור מקרה מיוחד של התעללות, הנטישה הוצאה אל מחוץ לחוק.
התיקון לחוק בשנת 2005, היתה פרי יוזמתו של ח"כ יולי אדלשטיין, והסעיפים העיקריים שמשולבים בחוק צער בעלי-חיים: "לא ייטוש בעלים של בעל-חיים, או אדם שבעל-חיים נמצא ברשותו או באחריותו את בעל-החיים. נמצא בעל-חיים עזוב, על בעליו ועל מי שהחזיק בו באחרונה נטל ההוכחה כי לא נטשו. נעברה עבירה, על פי התיקון לחוק, תהא זו הגנה לנאשם אם הוכיח כי נקט את כל האמצעים האפשריים למניעתה.
בפועל, אנו עדים לתופעה עצובה של נטישת כלבים, בהם מקרים של נטישת כלבים באזור שדה תעופה בתקופות הקיץ והחגים בהם רבים נוסעים לחו"ל.
בעקבות התופעה שרק הולכת וגוברת, באחרונה משרד החקלאות, הגיש כתבי אישום נגד שני אזרחים שונים, האחד תושב אילת והשני תושב בית שמש, בגין נטישת כלבים. כתבי האישום אלה הם תולדה של פעילות ענפה של משרד החקלאות לאכיפת חוק צער בעלי חיים.
על פי כתב האישום הראשון, מדובר בבני זוג, תושבי אילת, בשנות הארבעים לחייהם, שלקחו את הכלבה שלהם לאזור מרוחק מביתם והשאירו אותה בתחנת דלק סמוכה לעיר. את הכלבה מצא אחד מהעובדים של התחנה והיא הועברה לעמותה למען בעלי חיים.
במקרה השני, שגם בגינו כאמור הוגש כתב אישום, היה מדובר במקרה קשה יותר, כאשר כלבה פצועה נמצאה על ידי אזרח טוב ונמסרה לשירות הווטרינרי של עיריית בית שמש. הפקח של העירייה, תושב בית שמש, בשנות ה-30 לחייו, התעצל לקחת אותה לכלביה שממוקמת בפתח תקווה ונטש אותה ליד אחד היישובים באזור בית שמש.
אז כאמור משרד החקלאות החליט באחרונה שלא לעבור עוד לסדר היום ולהגיש כתבי אישום נגד אותם נוטשי בעלי חיים, אז אומנם קשה להאמין שבתי המשפט יפסקו עונשי מאסר בפועל, אך עדיין מדובר בהרשעה פלילית וגם קנס שעלול להיות גבוה.
