העונש שנגזר על שני מנהלי פרויקט, עזרי שביט ושמחי בן ציון היה שלושה חודשי מאסר על תנאי, 300 שעות שירות לתועלת הציבור וקנס כספי בסך 4,000 שקלים שש שנים זאת בעקבות מותו של אור פליסיאן ז"ל, שהיה אז רק בן 15 בתאונת עבודה באתר בניה בבני ברק.
הנער אור פליסיאן, אחיו של חגי פליסיאן שבאותה תקופה, שהה במעצר בשל החשד שהינו קשור לרצח בבר נוער, הגיע בחודש יולי 2013, יחד עם שני נערים נוספים אל אתר הבנייה לשם ביצוע עבודות ניקיון מטעם חברה שבבעלות אביו של פליסיאן אשר הוזמנה לבצע שם עבודות.
במהלך עבודתו נשען הנער פליסיאן על מעקה, בו הוסר אחד מלוחות הזכוכית, במרפסת דירה בקומה התשיעית והנער נפל אל מותו. על פי כתב האישום שהוגש נגד עזרי שביט מנהל העבודה באתר ועוזרו שמחי בן ציון שהיה ממונה בפועל מטעם שביט על העבודה והבטיחות בבניין, בן ציון תיאם עם נציג חברת המעקות באתר, כי יפרק לוחות זכוכית במעקות חלק ממרפסות הדירות, על מנת לאפשר פירוק עגורן שהוצמד אל הבניין ושימש כמעלית חיצונית לו. בין היתר, סוכם בין השניים על פירוק לוח הזכוכית במעקה במרפסת הדירה בה אירע האסון וכך נעשה. העבודה בדירות נמשכה כסדרה, ובן ציון או מי מטעמו פתח דירה זו ואחרות לשם ביצוע עבודות ובהן נקיון, על אף חסרונו של לוח הזכוכית מהמעקה.
למרות שהנערים שהגיעו לנקות את הבניין, לא היו מורשים לעבוד באתר בשל גילם וכן בשל העובדה שלא קיבלו הדרכה בנוגע לעבודתם, הנאשם בן ציון אשר הבחין בהם, הודיע לאביו של פליסיאן ז"ל כי אינם מורשים לעבוד באתר, אך אלה נותרו במקום והחלו לבצע עבודות נקיון בבניין. בשעת הצהריים במהלך עבודות נקיון בדירה, בה הוסר מעקה הזכוכית יצא פליסיאן אל המרפסת, נשען על המעקה מבלי ששם לב לחסרונו של אחד מלוחות הזכוכית, ונפל דרך הפתח במעקה אל מותו אשר נקבע במקום.
תחילה, הוגש כנגד שביט ובן ציון כתב אישום אשר ייחס להם ולנאשם נוסף ששימש כמנהל הפרויקט מטען חברת דניה סיבוס, עבירת גרימת מוות ברשלנות, אולם לאחר שנשמעו כל ראיות התביעה, הסכימו הצדדים, במסגרת הליך גישור, על תיקון עובדות כתב האישום ומעבירת גרימת מוות ברשלנות הפך כתב האישום להפרת הוראה חקוקה לפקודת הבטיחות בעבודה.
סנגוריהם של השניים ביקשו גם לבטל את הרשעתם בפלילים, השופט איתן קורנהאוזר לא קיבל את הבקשה הרשיע את השניים וכתב בגזר הדין, כי לא ניתן להתעלם ממותו של המנוח, נער אשר ביקש לעבוד באתר, ויש לייחס לכך משקל בכל הנוגע לאופי הסכנה שהציבו מעשי הנאשמים. "יחד עם זאת, יש לזכור כי אין מדובר בגרימת המוות ברשלנות הנאשמים", ציין השופט קורנהאוזר והוסיף: "העבירות שביצעו הנאשמים, מהוות חלק מתופעה נפוצה וקשה באתרי בניה. אי הקפדה על תנאי עבודה בטוחים מביאה לא פעם לתוצאות הרות אסון וגובה חיי אדם.
אמנם, כתב האישום תוקן באופן בו נמחקה עבירת גרימת המוות ברשלנות, אולם לא ניתן להתעלם מכך שאי הקפדת הנאשמים על תקנות הבטיחות שבכתב האישום המתוקן, היוותה חלק בלתי נפרד ומשמעותי מהתוצאה הקשה שנועדו למנוע. מחדלי הנאשמים הציבו סכנה ממשית לחיי אדם, אשר למרבה הצער קופדו בסופו של יום במקרה זה. השלכות מקרים שכאלה הן בעלות ממדים רבים, החל מקורבן תוצאות אי העמידה בתקנות, דרך סביבתו הקרובה, משפחתו ועד השלכות ציבוריות נרחבות אף בפן הכלכלי".
