אביו של אסיר ביטחוני קטין שהורשע בשתי עבירות של ניסיון רצח ממניע לאומני, הגיש לביטוח הלאומי תביעה לתשלום גמלת הבטחת הכנסה, אולם התביעה לכספים נדחתה מאחר והוא לא המציא מסמכים הנוגעים לכספים המשולמים לו ולמשפחתו על-ידי הרשות הפלסטינית בגין בנו האסיר. האב פנה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, וגם שם דחו את בקשת האב, מאחר ונקבע כי תשלומים אלה מצויים בשליטתו הבלעדית של האב, הרי שהם בגדר "הכנסה" לצורך חישוב זכאות המשפחה לגמלת הבטחת הכנסה. האב עירער על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה וטען שאמנם הכספים מצויים בשליטתו הבלעדית, אך הם מהווים תמיכה קהילתית, ובכל מקרה הוא רק מעבירם לבנו.
היועץ המשפטי לממשלה, הגיש גם הוא את עמדתו לבית הדין הארצי לעבודה, זאת מכוח סמכותו הייחודית באמצעות עו"ד יאנה סימקין מהמחלקה למשפט העבודה, בפרקליטות המדינה. בעמדתו ציין היועץ, כי הרשות הפלסטינית משלמת לאסירים ביטחוניים הכלואים בישראל ולמשפחותיהם "משכורות" בסכומים אשר גדלים בהתאם למשך תקופת המאסר, ומבטיחה הכנסה יציבה גם לאחר שחרורם ממאסר. בנוסף לתשלומים קבועים אלה, הם מקבלים גם הטבות כלכליות נוספות, כגון העסקה ישירה באחד ממשרדי הרשות הפלסטינית, סיוע בשכר לימוד, ביטוח רפואי ועוד. בנוסף, מדי חודש בחודשו מעבירה הרשות הפלסטינית לחברה המפעילה את הקנטינות בבתי הכלא, סכום נוסף לטובת רכישת מוצרים מהקנטינה לכל האסירים תושבי איו"ש ועזה.
לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, יש לסווג את התשלומים המשולמים לאסיר ולבני משפחתו כ"הכנסה" בהתאם להוראות חוק הבטחת הכנסה המפנה לפקודת מס הכנסה. משמעות הדבר היא, כי יש להתחשב בתשלומים אלה במסגרת בחינת זכאותה של משפחת האסיר לתשלום גמלת הבטחת ההכנסה. באשר לתשלומים המיועדים לאסיר, החקיקה הפלסטינית מייעדת את התשלומים הן לאסיר והן לבני משפחתו, אך החלוקה הפנימית ביניהם אינה מפורטת בה. היועץ המשפטי לממשלה סבור, כי אין משמעות בהקשר זה לשאלה איזה חלק מיועד למשפחה ואיזה לאסיר, שכן הניתוח המשפטי של הסוגיה מוביל למסקנה ששני מרכיבי התשלום צריכים להיחשב כהכנסה לעניין מבחן ההכנסה, שכן הם מגיעים מאותו מקור. עוד סבור היועץ המשפטי לממשלה, כי בין אם מדובר באסיר בגיר או קטין התוצאה תישאר זהה, מאחר שמשפחתו של האסיר הקטין מהווה אפוטרופוס טבעי ולכן התשלום כולו מיועד למשפחה.
היועץ ציין גם בעמדתו כי הגם שבית הדין הארצי קבע בעבר כי חוק הבטחת הכנסה אינו מתייחס לתמיכה כספית או קהילתית ואינו קובע אם יש לראות בה כ"הכנסה", הרי שכאן מדובר בתשלומים המשולמים מכוח חקיקת הרשות הפלסטינית כתגמול בעד ביצוע עבירה על רקע לאומני, ואין מדובר בתשלומים הדומים לתמיכה באופן וולנטרי כמחווה אנושית. התשלומים הללו אסורים ומבוצעים בניגוד לחוק המאבק בטרור, וגם בשל כך מתחייבת המסקנה שהם מהווים "הכנסה". כל פרשנות אחרת עלולה לתמרץ העברה בלתי חוקית של כספים אלה ואף לעודד ולתמרץ ביצוע פעולות טרור, והמשמעות שלה היא הכרה על-ידי המדינה בהעברת כספים בלתי חוקית ממשפחת האסיר לאסיר, עידוד העברה זו וכפועל יוצא מכך מתן זכויות למשפחת האסיר בעקבות פעילותה הבלתי חוקית. כל עוד הכספים לא חולטו בפועל ומשמשים את משפחת האסיר, יש לראותם כ"הכנסה" בידי המשפחה.
לאחר קבלת עמדת היועץ, בית הדין יצטרך להחליט האם הוא מקבל את עמדת היועמ"ש או מקבל את ערעור משפחת האסיר הביטחוני.
