כתב האישום, שהוגש לפני כשנה, תיאר אירוע אלים וחמור לפיו באוקטובר 2007, בשעה שהמתינה האישה לאוטובוס שהתמהמה, הציע לה הנאשם להתלוות אליו לתחנה סמוכה. בשלב מסוים ולאחר הליכתם המשותפת הגיעו השניים לאזור ריק מאדם. המתלוננת חששה שהנאשם יפגע בה וביקשה לחזור על עקבותיה. הנאשם אחז בידה תוך שהמתלוננת החלה לצעוק 'משטרה משטרה. יש מישהו ששומע אותי?'. הנאשם אמר למתלוננת שאין אף אחד שיכול לשמוע אותה. בהמשך, הרים אבן בידו, הצמידה לראשה, איים להרוג אותה ובהמשך ביצע בה את העבירות המיוחסות. המתלוננת אמרה לנאשם שהיא כמו אמו, כמו אחותו, כמו אשתו. כמו כן, אמרה לו שיש לה ילדים, ואף הציעה לשלם לו כסף תמורת זה שיניח לה. אולם הנאשם אנס את המתלוננת וביצע בה מעשים מגונים ומעשי סדום בנסיבות מחמירות בניגוד מוחלט לרצונה תוך שהוא מטיל עליה אימה.
הנאשם תושב השטחים, לא היה מורשה כניסה לישראל, והוא נמלט לאחר המעשה. המתלוננת אשר לא הכירה את הצעיר שפגע בה, הגיעה לבית החולים לאחר האירוע, והתלוננה על המעשים. המשטרה פתחה בחקירת המקרה. הבגדים שלבשה ועליהם זרעו של החשוד הועברו למעבדה הביולוגית במשטרה שם הופק פרופיל DNA אולם לא נמצאה התאמה והתיק הועבר להמתנה.
לפני כשנה וחצי חלה תפנית בעלילה כאשר נעצר הנאשם בתל אביב בחשד לביצוע עבירה אחרת, וזמן קצר לאחר מכן התגלתה התאמה לפרופיל שהופק מהזרע בסוף 2007. למרות שמדובר היה בהתיישנות, וחלפו 11 שנים, כתב האישום נגדו הוגש והסניגור שלו טען כי חלפה תקופת ההתיישנות ועל כן לא ניתן להעמידו לדין. הפרקליטות טענה בתגובה כי השוואת הפרופיל שנלקח מדגימת הזרע כנגד פרופילים חדשים שהוכנסו למאגר יש בה כדי לעצור את מרוץ ההתיישנות, שכן פעולת חקירה שנועדה לאיתור עבריין עשויה להיות פעולה מתמשכת, כגון בדרך של מאגר הנתונים, ויש בה כדי לעצור את מניין תקופת ההתיישנות.
בסופו של דבר, הנאשם הודה והורשע בכל העבירות המיוחסות לו במסגרת הסדר טיעון והרכב השופטים גזר עליו עונש מאסר בפועל למשך שמונה שנים וחצי שנים, מאסר על תנאי למשך שנתיים ופיצוי כספי בסך 30 אלף שקלים למתלוננת.
עו"ד ג'ני אבני ועו"ד נועה עזרא-רחמני מפרקליטות מחוז ירושלים אשר ניהלו את התיק: "גזר הדין שניתן היום מבטא מאבק נחוש וחסר פשרות של רשויות האכיפה למיגור הפשיעה ולמיצוי הדין עם עברייני מין גם שנים רבות לאחר ביצוע העבירות. בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות וקבע כי עבירות פשע חמור כמו אלה שביצע הנאשם דינן מאסר ממושך מאחורי סורג ובריח. עוד קבע בית המשפט כי גם עבריין שנמלט מאימת הדין ומי שהמשטרה מתקשה לאתרו- אינו יוצא נשכר ויישא בעונש הולם גם בחלוף שנים, ובמקרים מעין אלה עילת ההתיישנות אינה יכולה לשמש חומת מגן וחסינות לעבריינים. הסדר הטיעון במסגרתו הודה הנאשם והורשע בכל העבירות נחתם מתוך התחשבות בקושי שהביעה המתלוננת בכל הנוגע לצורך להעיד במשפט שנים רבות לאחר האירוע. מדובר באירוע אלים וקשה אשר את השלכותיו נושאת המתלוננת עמה מאז אותו יום, אנו מבקשות לחזק את ידיה ומקוות שגזר הדין יהווה עבורה סגירת מעגל ונחמה מסוימת".
עו"ד דניאל טורמן העוסקת בדין הפלילי מביעה תרעומת על ההחלטה לפתוח את התיק למרות ההתיישנות באומרה "קיימת נטייה להסתנוור כאשר מדובר בראיה מדעית. ואילו אין לשכוח כי התגלו מקרים רבים בהם גם ראיות מדעיות זוהמו והוכחו בסופו של יום כלא אמינות, גם השוואה גנטית של dna שבמרוצת השנים התגלתה כאמינה ביותר, התגלתה במקרים אחדים כלא אמינה נוכח טעויות שנעשו בבדיקות המעבדה."
לסיכום מוסיפה עו"ד טורמן "זוהי דוגמה בולטת לעיוות הדין שנגרם לחשודים ונאשמים במסגרת ההליך הפלילי, מדובר במקרה ברור בו למעשה נגרמה פגיעה בתכלית של סעיף ההתיישנות בחוק סדר הדין הפלילי. לא פעם אנו נתקלים במקרים בהם מתגלות ראיות מפלילות לאחר שנים ונעשה בהם שימוש על מנת להרשיע בהליך פלילי. ואילו כאשר תקופת ההתיישנות עוברת, יש שלא יעשה בהם שימוש. זאת לאור כוונתו הברורה של המחוקק בכל הנוגע להתיישנות. יתרה מכך, אנו נתקלים במקרים בהם מורשעים חפים מפשע על בסיס ראיה פורנזית יחידה ואילו אני סבורה, שגם בראיות אלו עלולים להיות פגמים אשר עלולים להטות את הכף אפילו כאשר מדובר בראיית dna."
