חסן כיהן במועדים הרלוונטיים כיושב ראש ועד העובדים של נמל אשדוד. בתקופה הרלוונטית היו לחסן קשרים משפחתיים, קשרי חברות וקשרים עסקיים עם חברת "דנה לוגיסטיקה בע"מ" אשר פעלה בתחומי הנמל ונתנה שירותים שונים ללקוחותיו.
בית המשפט העליון הרשיע את חסן פה אחד (השופט י' אלרון בהסכמת השופטים נ' הנדל ו-ג' קרא) בעבירה של מרמה והפרת אמונים בידי עובד ציבור ובעבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד משום שבכובעו כיו"ר ועד העובדים הוציא פרוטוקולים של דירקטוריון נמל אשדוד ודו"ח ביקורת פנימי של הנמל ומסר אותם לחברת 'דנה', וזאת תוך ששם את עצמו בניגוד עניינים מובהק בין האינטרס של הנמל לבין האינטרס של חברת דנה והאינטרס האישי שלו בתוצאות הליך משפטי שנקטה חברת דנה נגד הנמל.
בדעת רוב (השופטים נ' הנדל ו-ג' קרא נגד דעתו החולקת של השופט י' אלרון) נקבע כי יש להרשיע את חסן בעבירה של מרמה והפרת אמונים בידי עובד ציבור ובעבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד וזאת בשל מעורבותו בפרשת "יצואני הגרוטאות". זאת, בשל השתתפותו בכובעו כיו"ר ועד העובדים בישיבה שנועדה למצוא פתרון לשביתת עובדי הנמל שנערכה בשנת 2011 ואשר במהלכה הופסקה העמסת הגרוטאות על אוניות. בישיבה זו נכח נציג של חברת דנה ובין השופטים נפלה מחלוקת האם כבר באותו שלב היא הציעה את שירותיה בפיקוח על העמסת הגרוטאות, על מנת שניתן יהיה לחדש עבודה זו.
בית המשפט הדגיש כי אף שהותיר את זיכויו של חסן בחלק מהאישומים, התמונה הכוללת מלמדת כי לא פעם נהג חסן בנמל אשדוד במידה מסוימת כבשלו, ולא חשש מלערב את ידיו בנושאים רבים, אף אם נושאים אלו אינם מענייניו או חמור מכך – שהתערבות זו עשויה להיחזות כהתנהגות בלתי הולמת. חסן, כך נקבע, הילך על החבל הדק המפריד בין התנהגות פלילית לבין זו שאינה, ואף שלא נמצא שיש להרשיעו בחלק מהאישומים בדין הפלילי, אין בכך כדי להביע עמדה ביחס לתקינותם במישור המנהלי-משמעתי.
בית המשפט החזיר את עניינו של חסן לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע למתן גזר דין.
