שמם הטוב של חברי הממשלה ושל כלל נבחרי הציבור, הינו הגורם המכריע להצלחה במילוי תפקידם והערובה להמשך השירות הציבורי בו בחרו. השם הטוב של נבחרי הציבור תלוי בכך שהציבור נותן את אמונו בנבחריו וסבור כי הם פועלים לטובת האינטרס הציבורי וכי הם אינם מנצלים לרעה את תפקידם לטובתם האישית. אי בהירות הדין הינה מכשול צפוי, ולפיכך לשם עיגון כללים כתובים וברורים בתחום ניגוד העניינים של חברי ממשלה מינתה ממשלת ישראל ה- 18 (ממשלתו הראשונה של מנחם בגין) וועדה בראשות שופט בית המשפט העליון שלמה אשר. המלצות הוועדה עוגנו כהחלטת ממשלה, ונקראו "הכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים". הכרת הכללים ואופן פעילותה של הוועדה למתן היתרים מנעה משרים רבים בראש ובראשונה להיקלע למצב בו הם מפרים את הכללים, והיו גם מקרים בהם זכו שרים להגנה על פרטיותם על אף הכלל שהחלטות הוועדה למתן היתרים הינן פומביות. לפיכך טוב יעשו השרים ונבחרי הציבור שיקפידו על קלה כבחמורה, שכן מלבד חובתם המשפטית להימנע מלהיות במצב של ניגוד עניינים, שמירה על כללים אלה מסייעת להם אף לשמור על מעמדם הציבורי ולאפשר את המשך השליחות הציבורית בה בחרו.