בחודש ספטמבר 2019 נכנסו לתוקפם כל הוראות תיקון מספר 5 לחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, המכונה גם "חוק אשראי הוגן", וכן התקנות שמכוחו.
ניתן בהחלט להתווכח האומנם מדובר ב"אשראי הוגן", כאשר – בתקופה של אפס אינפלציה – החוק קובע ריבית בשיעור הנע בין 15-24% !
למעשה, "חוק האשראי הוגן" הכפיל (!) את שיעור הריבית שישלמו הלווים בהלוואות חוץ בנקאיות לעומת השיעור שהיה בתוקף עד כה.
נציין כי עד כה, היה שיעור ריבית שונה להלוואות מהבנק (3-20 אחוזים), לבין שיעור הריבית בהלוואות חוץ בנקאיות, ששיעורה המקסימאלי היה "שניים וחצי מממוצע האשראי הלא צמוד הניתן לציבור על ידי הבנקים" (נתון שהתפרסם ע"י בנק ישראל), ואשר עמדה לאחרונה על כ- 8% "בלבד".
כאמור, החוק משנה המצב הקיים, וקובע תקרת ריבית אחידה (וגבוהה יותר) לכל הגופים המלווים: הבנק ומחוצה לו.
הואיל ומרבית תושבי המדינה נוטלים הלוואות, בין מהבנק ובין מחוצה לו, הרי שמדובר בחוק המשפיע על רובנו.
לפיכך, חובה להכיר מספר דברים חשובים שבו, ולדעת שעו"ד בנקים, עו"ד המתמחה בבנקאות, עשוי למצוא עילות בחוק החדש, אשר יעזרו לכם אם חלילה יהיו לכם בעיות עם פירעון ההלוואה.
נציין להלן מספר נקודות מרכזיות בחוק, אשר יש להכירם:
1. על מי חל החוק ?
הגדרת "מלווה" בחוק זה רחבה, וחלה על כל מי שנותן הלוואה, לרבות חברות ביטוח, קופת גמל, קרן השתלמות, קרן פנסיה, בתי השקעות, צ'יינג'ים (ע"י ניכיון שיקים המהווה למעשה סוג של הלוואה) , חברות למתן אשראי כגון: פנינסולה, גמא, נאווי, אופק קפיטל ואח'), וחברות להלוואות חברתיות (P2P) .
2. מה הן חובות המלווה ?
החובה הראשית הנה לערוך הסכם בכתב ובגילוי מלא של עובדות רלוונטיות, המפורטות בהמשך. יודגש כי החוק לא מאפשר לאכוף הסכם הלוואה שנעשה בעל פה !
המלווה חייב:–
א. לפני החתימה על ההסכם: לתת ללווה עותק מההסכם והזדמנות סבירה לעיין בו לפני חתימתו.
ב. בהסכם עצמו: לכלול גילוי מלא של נושאים חיוניים, לרבות:
* סכום ההלוואה, מועדי התשלום וגובה כל תשלום.
* הסכום שהלווה קיבל בפועל.
* שיעור הריבית בחישוב שנתי (וכן ריבית פיגורים) המביא בחשבון גם ריבית דריבית.
* שיעור העלות הממשית של האשראי.
* עמלות/הצמדות/הוצאות שונות שיוטלו על הלווה כל תוספת העלולה להשפיע על ההחזר.
ג. לאחר ההסכם: לתת ללווה עותק חתום מהסכם ההלוואה.
3. מה הם שיעורי הריבית המקסימאלית המותרת ?
החוק קובע כי בהלוואה חוץ בנקאית מותר למלווה לגבות ריבית מקסמיאלית בשעור ריבית בנק ישראל + 15% . אם ההלוואה במט"ח, הריבית המקסימאלית תהא: ריבית הלייבור+ 15%.
חשוב לדעת:
בהלוואה קצרת מועד (הלוואה של עד 3 חודשים ): הריבית המקסימלאתי הנה ריבית בנק ישראל + 20%.
4. מהו שיעור ריבית הפיגורים המקסימאלית המותרת ?
החוק קובע כי בהלוואה חוץ בנקאית ריבית הפיגורים המקסימאלית תהא בשיעור ריבית בנק ישראל + (ריבית ההלוואה כפול 1.2), כאשר שיעור התוספת המקסימלאית הינו 3% , ובהלוואה קצרת מועד – עד 4%.
ונדגים:
אם הריבית בהסכם ההלוואה- 15%, ריבית הפיגורים תהיה: 18% (15% = 0.15 * 1.2).
יש לדעת כי החוק הגדיר "ריבית פיגורים" כריבית נוספת שנדרש הלווה לשלם בשל פיגור בתשלום לפי חוזה ההלוואה, ואף אם כינו את הריבית בשם שונה.
יצוין כי החוק קבע מושג חדש: "העלות הממשית של האשראי" ,מושג המביע את כל הסכומים שהלווה נדרש לשלם בקשר להלוואה
מעבר לסכום שקיבל בפועל מן המלווה, כך ששיעור הריבית אמורה לכלול כל תוספת ו/או עמלה (למעט ריבית הפיגורים ומספר חריגים אחרים, שנקבעו בתקנות לחוק זה, והקובעות כי הם לא יכללו בגדר "ריבית", כגון: אגרות רישום, בדיקת שעבודים וביטחונות במרשמים ציבוריים, הערכת שמאי עבור שעבוד, שכ"ט עו"ד עבור ייפוי כוח נוטריוני, תצהיר ומתן שירותי נאמנות, ביטוח (חיים ו/או נכס), כל הוצאה סבירה שהמלווה הוציא לשם גביית התשלום שהלווה פיגר, ועוד.
כן נציין כי לשר האוצר הוקנתה בחוק סמכות לשנות את שיעורי הריביות הנ”ל, בהסכמת נגיד בנק ישראל ובהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. נקווה שייעשה שימוש מושכל בסמכות זו.
5. החוק קובע הגבלות על העמדת הלוואה לפירעון מיידי:
א. פיגור בתשלום אחד לא מקנה למלווה זכות להעמיד ההלוואה לפירעון מוקדם.
ב. המלווה רשאי להעמיד ההלוואה לפירעון מוקדם רק אם הלווה פיגר ביותר מתשלום אחד, ברציפות ובמשך תקופה מצטברת העולה על 31 ימים (ככל שהלווה פרע את התשלום שבפיגור בתוספת ריבית פיגורים – פיגור זה לא ייחשב לעניין הקדמת מועד הפירעון).
ג. יש לשלוח התראה בכתב ללווה כי עליו לשלם את התשלומים תוך 14 יום ממועד משלוח הדרישה, וכי אם לא יעשה כן, תעמוד יתרת ההלוואה לפירעון מיידי ותיווסף עליה ריבית פיגורים ממועד ההעמדה לפירעון מיידי ועד למועד התשלום בפועל.
יש לפרט במכתב ההתראה את הסכום של כל תשלום שבפיגור, את סכום ריבית הפיגורים שנצבר עד ליום משלוח הדרישה, וכל סכום מיתרת ההלוואה שיוקדם מועד פירעונו.
ככל שהלווה לא שילם כנדרש, יהא רשאי המלווה להעמיד לפירעון מיידי כל סכום מיתרת ההלוואה כפי שפורט בהתראה, ותיווסף עליה ריבית פיגורים כר"ל.
6. מה צריך לשם פתיחת הליך כנגד הלווה בביהמ"ש ?
א. לצרף את הסכם ההלוואה.
ב. לצרף נתונים רבים המפורטים בחוק.
יש לדעת כי בית המשפט רשאי לבטל ו/או לשנות את תנאי הסכם ההלוואה אם המלווה לא עמד בדרישות החוק.
כאן באה לידי ביטוי מומחיות עו"ד המתמחה בבנקים, למצוא את הפרצות שמכוחן ניתן לשנות או אף לבטל את הסכם ההלוואה במקרים הראויים.
7. מה קובע החוק ביחס לפתיחת הליך כנגד הלווה בהוצל"פ (מכח שטר חוב ו/או פס"ד ) ?
רשם ההוצל"פ רשאי לסרב לנקוט את ההליכים המבוקשים, מטעמים שיירשמו, אם היה לו יסוד להניח כי חוזה ההלוואה או תנאי בו אינם מתאימים לדרישות חוק זה,והעניין יעבור לבירור בביהמ"ש.
8. סנקציות:
בחוק נקבעו "שיניים":
חריגה מהריבית המותרת תגרור קנסות גבוהים ועד למאסר של המלווה (אם המלווה דרש ריבית הגבוהה ב30% מריבית בנק ישראל ו/או ריבית הלייבור במקרה של הלוואה במט"ח).
חלק מהגופים המלווים מצויים בסיכון לקבל עיצומים כספיים בסכומים של מליוני שקלים אם לא יעמדו בדרישות החוק.
9. המסקנות:
א. הריבית התייקרה, אך החוק משליט אחידות וסדר בכל הקשור להלוואות, בפרט מגופים חוץ בנקאיים.
מבחינת הדרישות הפרוצדוראליות, החוק מיטיב עם הלווים.
ב. בקבלת הלוואה יש לוודא עמידת המלווה בכל הדרישות החוקיות כלפיו. אמליץ להקליט את כל מהלך קבלת ההלוואה.
ג. לווה שיידרש לפרוע ההלוואה בפירעון מיידי – חייב לפנות לייעוץ משפטי מיידי לעו"ד בנקים, עו"ד המתמחה בדיני בנקאות, על מנת שזה יבדוק אם יש דרך לחלץ אותו מהדרישה/תביעה הכספית – בהתאם ולאור דרישות החוק מהמלווה.
נציין כי לעו"ד אבי זילברפלד התמחות מיוחדת בתחום הבנקאות, הואיל וייצג במשך 10 שנים עשרות סניפי בנק. מאז, ובמשך
למעלה מ- 20 שנים משרד עו"ד אבי זילברפלד תובע בנקים ו/או מגן על לקוחות הבנקים בהצלחה רבה.
זילברפלד אבי , עו"ד ונוטריון
"בית הלפיד", רח' בן גוריון 34, ר"ג
טל: 03-5753443, פקס: 03-6124201
דואל: zilber-a@zahav.net.il
www.zilberfeld-law.co.il
מנהל פורום בנקאות ב- LAWFORUMS
מחבר הספר "אחריות אישית בתאגיד והרמת המסך: דין,פסיקה ופרקטיקה"
