מגיפת הקורונה – איך להתמודד עם החובות ?
ברור כיום, שמגפת הקורונה המשתוללת במדינה כמו בעולם כולו, אינה רק מגיפה בריאותית, כי אם גם מגפה משפטית וכלכלית.
שאלות רבות מופנות למשרדי בימים אלו, והן עוסקות בהיבטים הקיומיים של החיים: אי עמידה בתשלומים, חילול שיקים, חשבון מוגבל, חריגה ממסגרת בבנק, פשיטת רגל, קריסת עסקים, ואף בנושאים שבד"כ מדחיקים – יפוי כח מתמשך למצב, חלילה, של חוסר קוגנטיביות.
המשק בקריסה מוחלטת. עסקים נסגרו, רבים מהם לא ייפתחו מחדש, בעלי העסקים נותרו עם חובות עתק וזאת בנוסף לצורך להתקיים.
קרוב למליון (!) אזרחים חדלו מלעבוד. מרביתם בחל"ת. ביטוח לאומי ישלם מאוחר מידי ומעט מידי. אין את ההכנסות הרגילות ורק החובות נערמים.
ההשלכות על החברה ועל הפרט – קטסטרופליות. הקשיים התזרימיים אינם מנת חלקו של המגזר העסקי דווקא. כל משק בית מרגיש זאת כיום, ואיש לא יודע מתי מצב חמור זה ישתנה לטובה.
זה לא עניין של ימים : נכון למועד כתיבת מאמר זה, הוכרז מצב חירום במדינה. מצב החירום הינו מיום 16.3.2020 ועד ליום 10.4.2020. במערכת המשפטית הוכרז מצב חירום עד ל- 16.4.20. כל הדיונים בוטלו וניתן להגיש רק בקשות דחופות בנושאים מסוימים שהוגדרו.
לאור זאת, למען האזרח המבולבל, המוכה כלכלית או אף נפשית, להלן סדרת פעולות והמלצות לפעולה מחמת המצב הקשה:-
א. אני מול הבנק:
בנק ישראל וכן רשויות המס, מתוך מודעות להשלכות על המשק והמערכת הכלכלית, יצאו בסדרת הנחיות לבנקים והקלות לעצמאים/מעבידים:-
1. הבנקים הונחו לשקול הגדלת מסגרות אשראי באופן חד צדדי ע"י הבנק:
מתן הוראת תשלום (בה"ק או בשיק) כשאין להם כיסוי- יחשבו כבקשת לקוח להגדלה של מסגרת האשראי שלו, ולבנק שיקול הדעת להיענות לכך. כן הוארכה התקופה להסדרת החריגה מהמסגרת ל-3 ימי עסקים .
2. הבנקים הונחו להעמיד הלוואות לכל מטרה על ידי משכון דירה בשיעור של עד 70 אחוזים (ולא – 50% כמקובל) משווי הדירה.
3. הבנקים הונחו שלא לעקל חשבונות במקרה של החזרת שיקים.
4. עצירת הגבלות חשבון: החל מתאריך 4.3.20 הבנקים לא יספרו שיקים אשר חוללו מחמת 'אין כיסוי מספיק', ובכך תמנע הגבלת החשבון.
עם זאת, יש לדעת שהמידע אודות חילול השיק – יירשם, והמחזיק בשיק יהא רשאי לנקוט בהליכי גבייה.
5. ע"מ למנוע פניה לבנקים ע"י לקוחות מקבלי קצבאות – הבנקים ישלחו להם כרטיס חיוב מיידי ע"מ שיוכלו להשתמש בו. כרטיס זה מאפשר גם משיכת מזומנים, גם תשלום ורכישת מוצרים ושירותים, לרבות באמצעות הטלפון או האינטרנט.
6. בנק יהא רשאי לקבל מלקוח הוראה לביטול חיוב מסוים/הרשאה לחיוב חשבון באמצעות הטלפון, ובלבד שהשיחה תתועד.
7. הקלות לעצמאים:
נדחו מועדי הדיווח והתשלום של מע"מ,
יוקטנו תשלומי מקדמות הביטוח הלאומי (לעצמאים שהכנסתם צומצמה עקב משבר הקורונה),
הובטחו מענקים – טרם פורסמו התנאים לקבלתם, הותר לעצמאים מובטלים,
בתנאים מסוימים, למשוך כספים מתוך החיסכון הפנסיוני של עצמם, והוקם מסלול מיוחד להלוואות בערבות מדינה.
ב. אני מול קריסה/ הוצאה לפועל / פשיטת רגל / שיקום כלכלי:
1. אין ספק שתקופה קשה זו מצמיחה יום יום, ותצמיח בעתיד הקרוב אין ספור
מקרים כואבים ובעיתיים של חדלות פירעון. כל מקרה זה הינו שבר אישי -כלכלי – משפחתי -חברתי.
2. כיום, נראה כהולם יותר מאי פעם שינוי השם שנעשה לאחרונה בחוק החדש, מ"פשיטת רגל" ל- "שיקום כלכלי", באשר רבבות רבות של אזרחים יזדקקו לשיקום כלכלי כאשר תושג שליטה על המגפה, והחברה תנסה לחזור לחיים סדירים.
3. לאלו שאינם מכירים את הליך פשיטת רגל או – בשמו כיום – שיקום כלכלי:
בתמצית – מדובר בהליך של "תספורת" לחובות: במסגרת ההליך בוחנים את יכולתו הכלכלית של החייב לפרוע את חובותיו, מממשים רכוש ו/או זכויות שניתן מכח החוק לממש, והוא מקבל הפטר מיתרת חובותיו.
עם הגשת בקשה למתן צו שיקום כלכלי (פשיטת רגל) -החייב מוגן מפני עיקולים (!), ממשיך בחייו כרגיל, ובסה"כ משלם תשלום חודשי נמוך ומגיש דוחות דו חודשיים על הכנסותיו והוצאותיו, עד לדיון בו יקבע באיזה תנאים הוא יקבל הפטר (פטור)מתשלום חובותיו.
בד"כ מדובר בפירעון אחוז נמוך מאוד מכלל החובות. עם קבלת ההפטר החייב פותח דף חדש בחייו. ללא חובות.
4. חייבים הנמצאים כבר כיום בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי ("פשיטת רגל" – לשעבר) והמתקשים בתשלום החודשי, דעו כי ככל שלא תשלמו את התשלומים לחודשים 3-4/2020 – עובדה זו לא תיחשב כהפרת חובת התשלומים ו/או ההליך המשפטי, ובלבד שבחודש 5/2020 ישולמו ההפרשים. הוראה זו הינה ההוראה התקפה כיום, ועשויה כמובן להשתנות בהתאם לנסיבות.
5. חייבים הנמצאים כבר כיום בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ואשר להתפרצות נגיף הקורונה הייתה השפעה ישירה ומשמעותית על גובה הכנסתם באופן שמונע מהם לעמוד בתשלום החודשי שנקבע במסגרת ההליך – זכאים להגיש בקשה לשינוי זמני של גובה התשלומים או אף לקבלת פטור זמני מחובת התשלומים. נקבע נוהל המפרט את רשימת המסמכים שיש לצרף ולהגיש בהתאם להוראות הנוהל.
חייבים שכבר נקבע לגביהם תוכנית פירעון/צו לשיקום כלכלי, ואשר יגישו בקשה כאמור – דעו כי מתן פטור לתשלומים החודשיים – יאריך במקביל ובהתאם את תכנית הפירעון.
6. חייבים שהגישו בקשה למתן צו פתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, קיבלו דרישה להשלמת מסמכים הכוללת מסמכים שאין ברשותם, והם לא יכולים להשיג המסמכים עקב מצב החירום וצמצום פעילות הרשויות והחברות – יוכלו להגיש את המסמכים לאחר שיסתיים מצב החירום.
7. חייבים העומדים להגיש בקשה לשיקום כלכלי (כאמור: פשיטת רגל) :
הגשת הבקשה מחויבת בחתימת תצהיר. נוכח הסגר החברתי – משרד המשפטים מאפשר כיום תחליף לתצהיר ע"י "חתימה מרחוק":חתימה שתבוצע בבית המבקש – לאחר זיהוי בוידיאו ע"י עוה"ד – אשר יקליט וישמור את סרטון הזיהוי והחתימה.
8. חייבים הנמצאים בהליכי הוצאה לפועל – בתקופת חלות מצב החירום, לא יבוצעו עיקולים (עו"ש, משכורת), וכן לא יבוצעו הליכים מבצעיים (עיקול מיטלטלין, תפיסת רכב ופינוי, צווי הבאה ומאסר, למעט מאסר לחייבי מזונות).
9. נושים – בתקופת החירום לא יפתחו תיקים בהוצאה לפועל (למעט תיקי מזונות ותיקים דחופים ביותר). יש צמצום מהותי ביכולת להגיש בקשות.
ג. אני ועתידי:
1. המגפה גורמת לאנשים לחשוב על עתידם גם מבחינה רפואית, מתוך דאגה לעצמם ולאהוביהם.
2. בעבר, אם אדם עבר אירוע מוחי/ תאונה/ מחלה שגרמה לו לאבדן הקוגנטיביות (שיטיון/אלצהיימר) – האפשרות היחידה לקבל החלטות בעניינו, מבחינת משפטית, ביחס לבנק, החלטות כלכליות ו/או רפואיות ו/או אישיות – היתה מינוי אפוטרופוס.
לפני כשנתיים נקבע מנגנון משפטי חדשי ויעיל פי מונים: יפוי כח מתמשך.
מכשיר משפטי זה מחליף את המנגנון המסורבל (והבעייתי במקרים רבים) של מינוי אפוטרופוס.
3. בתמצית: מדובר במנגנון לפיו אדם בר דעת (בלבד) ממנה מרצונו מיופה כח, ונותן לו הנחיות איך לפעול בעניינו בכל מישור ומישור בחייו.
4. יתרונותיו הגדולים של יפוי הכח המתמשך הנם:
א. יעילות והיעדר ביורוקטיה בשלב הכנת המסמך ובפרט במועד הצורך בכניסתו לתוקף (במקום ההליך המשפטי המסורבל של מינוי אפוטרופוס).
ב. גמישות עצומה בהגדרת סמכויות מיופה הכח. יפוי כח מתמשך מאפשר לממנה להביא לידי ביטוי את כל הנחיותיו – רצונותיו ביחס לעתידו, מבחינה רפואית, כלכלית ואישית, למועד בו הוא כבר לא יהא כשיר לקבל החלטות.
ג. יפוי הכח המתמשך תקף עד 3 חודשים לאחר פטירה (להבדיל – אפוטרופסות -פג תוקפה עם פטירה), דבר המאפשר הסדרת ענייני המנוח וקבלת צו ירושה/ צו קיום צוואה. רצף של השגחה על ענייניו.
ד. ניתן למנות מספר מיופי כח, ביחד או לחילופין, וכן על כל תחומי הטיפול או לכל אחד בנפרד. גמישות כבר אמרנו ?…
5. תהליך הכנת יפוי הכח המתמשך מצריך בחינה מדוקדקת של צרכי הממנה, הגדרה ראויה של הוראותיו למיופה הכח, וחתימת הממנה ומיופה הכח על הסכמתם למסמך.
6. לא כל עו"ד רשאי לערוך יפוי כח מתמשך. רק עו"ד אשר עברו הכשרה מיוחדת והוסמכו לכך במפורש ע"י משרד המשפטים. אציין, בסיפוק, כי משרדנו הוסמך כחוק והינו בעל ניסיון רב ומגוון בהכנת יפויי כח מתמשך.
7. נוכח הסגר החברתי/רפואי – אפשר משרד המשפטים בנוהל מיוחד התואם למצב החרום בו אנו נמצאים, ומתוך הכרת חשיבות הנושא, אולי דווקא בימים קשים אלו, שתהליך ההכנה לא יחייב פגישה פרונטאליתכבשגרה, והתיר לעשותו בשיחת וידיאו, לרבות מן כל ההסברים, ההבהרות, ההדגשים והמלצות.
8. ביחס לחתימת מיופה הכח והממנה – אף כאן מאפשר נוהל החירום לאמת את החתימה תוך כדי שיחת הוידיאו.
9. באופן זה ניתן לדאוג אף בימים טרופים אלו לפוליסת הביטחון הכלכלית- רפואית-משפטית להמשך התנהלותנו העתידית, אם חלילה…
ד. לסיכום: המלצות להתמודדות עם חובות:
1. מילת המפתח למניעת קריסה כלכלית, של עסק ו/או של הפרט הנה – נזילות". אף אחד לא חסין מקריסה מחמת העדר נזילות כספית לביצוע תשלומים ועמידה בהתחייבויות כספיות. לפיכך, חובה לנהל תזרים מזומנים, לבחון סך ההוצאות מול הכנסות, ולהיערך למצב הכלכלי הצפוי.
2. במסגרת זו, מומלץ לבטל הוצאות הנראות מיותרות או מכבידות יתר על המידה בתקופה קשה זו, ולדחותן "לימים טובים יותר".
3. יש להיערך למועד בו תותר השיבה לעבודה, ולבחון כיצד ניתן להגביר את ההכנסות: עבודה נוספת/כניסת בן הזוג למעגל העבודה/פעולות להרחבת הכנסות עסק.
4. יש לעדכן את הבנק בדבר בעייתיות בתזרים המזומנים. הטמנת הראש בחול לא תסייע בעתיד, ורק תפגע בנכונות הבנק לסייע.
5. לבקש מהבנק פריסה מחודשת של החובות ו/או דחייתם, באופן שיאפשר פרעונם.
6. לבחון במידת הצורך הגדלת מסגרת האשראי, בין בחשבון העו"ש ובין בכרטיסי אשראי, או לקיחת הלוואה שתסייע לעמוד בהתחייבויות. לשקול שעבוד נכס ("משכנתא"), תחת לקיחת מימון בנקאי "רגיל". לשיטה זו מספר יתרונות: משך תקופת הפריסה, אחוז ריבית נמוך יחסית, וכן – הלוואה זו לא מכבידה על האובליגו בבנק.
7. לבדוק האפשרות לקבלת הלוואה מגמ"ח, או מגופים בהם יש לכם כסף: קופות גמל, קרנות השתלמות, פנסיה וכדו'. עסקים – פנו לקרן ההלוואות בערבות מדינה.
8. לממש חסכונות נזילים. התשואה בהן נמוכה ממילא.
9. עשו כל שניתן ע"מ להימנע מחילול 10 שיקים בחשבון. אמנם כיום החשבון לא יוגבל מחמת הוראת המפקח על הבנקים, אעפ"כ- המידע על כך נשמר, מופץ לכל המערכת הפיננסית, והדבר יקשה עליכם ביותר לקבל אשראי עתידי.
10. לעקוב אחר הפרסומים של משרד האוצר – יתכן ותתאפשר משיכת כספים מקרנות השתלמות אף לפני המועד וללא תשלומי מס.
11. לעובדים ומעסיקים כאחד: לבדוק רצף ההפרשות לזכויות הפנסיוניות. יש לדעת כי לפי פסיקת בית הדין לעבודה, ניכוי כספים עבור זכויות פנסיוניות משכר העובד, ואי הפקדתם כחוק, מהוה עילה ראויה להטלת אחריות אישית אף על בעלי חברה בע"מ.על כך בהרחבה ראו בספרי "אחריות אישית בתאגיד והרמת המסך".
12. ככל שכלו כל הקיצין ואינכם יכולים להתמודד עם החובות – פנו לעו"ד המתמחה בתחום שיקום כלכלי ( לשעבר) שיסייע לכם לצאת מהמצב הקשה ולפתוח דף חדש בחייכם.
13. אי הוודאות הכלכלית חייבת להשפיע על כל כניסה להתחייבויות כלכליות ו/או ביצוע עסקאות בהיקף חריג: להיעזר בבעלי מקצוע, לבדוק ככל שניתן את איתנות הצד השני לקשר המתרקם, לדאוג לבטחונות הולמים לקבלת התמורה המוסכמת, ולהכניס "סעיפי מילוט" להסכם, שיאפשרו יציאה מהעסקה בנסיבות מיוחדות.
משרדנו מתמחה בבנקאות ובפשיטת רגל (שיקום כלכלי) ואתם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו אף בתקופה קשה זו, ונפעל לסייע לכם ככל האפשר.
בתפילה לבריאות איתנה ולימים טובים יותר לכולנו !
זילברפלד אבי , עו"ד ונוטריון
"בית הלפיד", רח' בן גוריון 34, ר"ג
טל: 03-5753443, פקס: 03-6124201
