האמנם מותר לבנק לחלל שיק ("להחזיר שיק") כשיש יתרת מספקת בחשבון לפירעון השיק,וזאת בטענה הנובעת מחוק איסור הלבנת הון ?
כידוע, חוק שיקים ללא כיסוי קובע שאם במהלך 12 חודשים חוללו ("חזרו") בחשבון הלקוח 12 שיקים, וחלפו לפחות 15 ימים בין השיק הראשון שחולל לאחרון – החשבון יוגבל.
הגבלת חשבון משמעותה שלא ניתן למשוך שיקים מהחשבון במשך שנה. פעם זו הייתה גזירה קשה. כיום, עם כל האפליקציות הקיימות להעברת כספים – בהחלט אפשר להתנהל בלי שיקים.
ברם, הבעיה האמיתית במצב של הגבלת חשבון אינה במניעות להשתמש בשיקים, אלא ברישום השלילי על בעל החשבון במאגר המידע הכלכלי של בנק ישראל.
ממאגר מידע זה שואבים כל הבנקים/חברות האשראי/נותני אשראי למיניהם מידע אודות אדם שמבקש הלוואה, וממילא – רישום שלילי אודות הגבלת חשבון משמעותו מניעת מתן אשראי או עלות יקרה יותר לאשראי.
החוק מאפשר להגיש ערר כנגד הגבלת החשבון.
משרדי, כמו משרדי עו"ד אחרים המתמחים בתחום הבנקאות, נוהגים גם לבקש צו מניעה מיידי, שההגבלה לא תיכנס לתוקף עד לבירור הערר, ובכך מונעים/דוחים את הרישום השלילי.
לאחרונה, התגלו בפסיקה הרלוונטית לענין הגבלת חשבון מספר מקרים, בהם הבנקים נימקו החזרת שיקים מכח חוק איסור הלבנת הון, ואבהיר:
חוק איסור הלבנת הון מינה את הבנקים להיות אחד משומרי הסף המרכזיים בנושא איסור הלבת הון וטירור, ומטיל עליהם אחריות בנושא זה.
חוק זה , כמו גם הוראת נוהל 411 של המפקח על הבנקים בנושא, מאפשרים לבנקים במקרים מסויימים למנוע פעילות בחשבון, לרבות, כמובן, חילול שיק.
כך, למשל, מותר לבנק למנוע פעילות בחשבון הלקוח, בהתקיים אחד מאלו:
א. אי היענות של הלקוח למסור פרטים הנדרשים למילוי הוראות הצו, הוראה זו וכן מדיניות ונהלי התאגיד הבנקאי שנקבעו על פיהם.
ב. יסוד סביר לחשש כי פעולה קשורה להלבנת הון או למימון טרור.
ברור שהסתמכות הבנק על חוק איסור הלבנת הון יוצרת התנגשות בין חוקים ובין הסכמים: מחד גיסא – ההסכם שבין הבנק ללקוח מחייב את הבנק לכבד שיקים כל אימת שיש יתרת זכות בחשבון, ובהתאם לחוק החוזים – ככל שהבנק לא יבצע זאת – הוא מפר הסכם, אך מאידך גיסא – חוק איסור הלבנת הון נותן לבנק את הכח למנוע פעילות בחשבון.
המפתח לפתרון תסבוכת זו נעוץ ביסוד סבירות התנהגות הבנק:
האמנם היה לבנק יסוד סביר להניח שמדובר בפעילות חשודה או שהבנק פעל בכוחניות ובחוסר אכפתיות כלפי הלקוח כשחילל לו שיק למרות שהייתה יתרת זכות ?
האם הבנק פעל באופן סביר כשחילל השיק או התרשל וגרם נזק ?
האם הבנק מיצה את מכלול היכולות לבירור הענין טרם שהחזיק שיק וגרם נזק ללקוח ?
אדגים: מקרה כזה שמשרדי טיפל בו הגיע לערעור לבית המשפט המחוזי, מאחר ושופטת בית משפט השלום קיבלה את טענת הבנק – להגבלת החשבון מכח חוק איסור הלבנת הון.
בערעור שהגשתי מיידית לבית המשפט המחוזי בלוד – חשתי כמו צדיק, כי , כידוע "צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים": לא הייתי צריך לפתוח את הפה… מיד בתחילת הדיון בית המשפט הביע תדהמתו מהחלטת בית משפט קמא, דחה לחלוטין עמדת הבנק, ואף חייב אותו לשלם הוצאות נכבדות למרשי (תביעת הנזיקין נגד הבנק – בדרך…)
המסקנות:-
1. כעיקרון, הגבלת חשבון מוסדרת בחוק ספציפי : חוק שיקים ללא כיסוי, וניסיון בנק להגביל חשבון מכח חוק זר – צריך להתקבל בחשדנות מיידית.
2. עם זאת, נוכח סמכויות וחובות הבנק מכח חוק איסור הלבנת הון, לא ניתן לשלול באופן קטגורי מצבים בהם הבנק רשאי או אף חייב למנוע פעילות בחשבון, לרבות – כיבוד שיקים כשיש יתרת זכות.
2. הבעיה הנה שבמקרים רבים (מידי) הבנק פועל באופן כוחני, שרירותי, ומפעיל סמכותו מכח איסור הלבנת הון עם "אצבע קלה על ההדק", תוך חוסר אכפתיות לתוצאות פעולתו/החלטתו על הלקוח, וכמובן תוך הפרת מכלול חובותיו ללקוח.
3. בכל מקרה כזה – יש לנתח היטב עם עו"ד המתמחה בתחום דיני בנקאות את עובדות המקרה, בכדי להסיק היש טענה ראויה כנגד עמדת הבנק.
4. במקרים המתאימים- אסור לוותר: הנזק בגין הרישום השלילי חמור ביותר, וצריך להילחם בניסיון הבנק להגביל החשבון שלא כדין.
