לבית המשפט העליון הוגש ערעור על קולת עונשם של נאשמים שהורשעו בביצוע עבירות טרור ממניע גזעני במהלך מבצע "שומר חומות" במאי 2021. על פי הערעור מעשיהם של הנאשמים מהווים "עליית מדרגה" קשה וממשית באלימות, שבאה לידי ביטוי בכך שהנאשמים בחרו בתקופה סוערת ביטחונית במהלך ההתפרעויות לירות באקדחים, ממניע גזעני וכמעשה טרור. על כן, העונש צריך להעביר מסר חד וברור כי דינם יהיה לענישה מחמירה ביותר.
הנאשמים מוחמד עותמאן ומוסתפא מסרי הורשעו לאחר הליך הוכחות בעבירות רבות של מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה, עבירות נשק, התפרעות ועוד. נאשם 1 הורשע בנוסף גם במעשי טרור של הצתה. בית המשפט המחוזי בחיפה גזר עליהם עונשים של 11 ו-12 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי.
בהתאם לכתב האישום, הנאשמים ירו במספר הזדמנויות בערב אחד על שוטרים במהלך התפרעות בעכו באירועי "שומר חומות". כמו כן, הצית נאשם 1 בתי עסק של יהודים ואכסנית אנ"א בה שהו עשרות אורחים.
הנאשם חאמד גילאווי הורשע בבית המשפט המחוזי בב"ש בביצוע עבירות רבות של מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה, פעולה בנשק למטרות טרור, מעשה טרור של יידוי אבן לעבר כלי תחבורה בנסיעה, חבלה במזיד לרכב ממניע גזעני ועוד, ונידון לעונש של 10 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי.
ביקשו לפגוע ביהודים
בהתאם לכתב האישום, ידה הנאשם יחד עם אחרים אבנים לעבר הרכבים בכביש בינעירוני ליד רהט, מתוך מטרה לפגוע בכלי רכב של נוסעים יהודים ואשר פגעו בשמונה כלי רכב. בשלב מסוים, שלף הנאשם אקדח וירה לעבר כלי הרכב ממרחק קצר שתי יריות שפגעו בשני כלי רכב שונים. אחד מהקליעים אף חדר לתוך תא הנוסעים ופגע במשענת המושב. אך בדרך נס לא הסתיים האירוע באבדות בנפש. בהמשך, בשעות הערב, השתתף הנאשם גם בהפרת סדר והתפרעות במקום אחר בארץ ובמסגרתה השליך אבן לעבר קבוצת אנשים יהודים.
בהודעות הערעור, שהוגשו לבית המשפט העליון צוין כי אמנם העונשים שהוטלו על הנאשמים אינם קלים, אך לעמדת המדינה, כאשר אדם נוטל כלי נשק ויורה אש חיה במהלך הפרות הסדר – העונש צריך להיות חמור באופן ממשי מהעונש שהוטל. כך הדבר גם ביחס למי ששולח אש במבנים בכלל, ומבנים מאוכלסים בפרט, ועוד יותר מכך כאשר מדובר במעשים הנעשים על רקע לאומני.
בנוסף צוין, כי העונש שנגזר על הנאשמים אינו עולה בקנה אחד עם הקריאה הברורה להחמיר בענישה, הנלמדת ממצוות המחוקק בהוראות חוק המאבק בטרור ופסיקתו של בית משפט העליון, וכן אינו עולה בקנה אחד עם הצורך להרתיע באופן אפקטיבי הן את הנאשמים והן את העבריינים האחרים מסוגם.
