לפני כ-10 שנים שונה החוק בישראל שלקטינים אסור להינשא עד הגיעם לגיל 18, לעיתים מדובר בימים בודדים שאולי זה נשמע קטנוני, אולם בחברה החרדית זה ההבדל בין חתונה לביטולה. באחרונה נדונה בבית המשפט פרשה שכזאת שממחישה את המורכבות של סוגיות משפטיות הנוגעות לנישואי קטינים, והצורך בשיקול דעת רגיש ומאוזן של מערכת המשפט, לאחר שנדחתה בקשת היועמ"שית שלא לאפשר נישואי קטינה 40 ימים לפני הגיעה לגיל 18.
הסוגיה הגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בעקבות ערעור שהגישה היועצת המשפטית לממשלה על החלטת בית המשפט לענייני משפחה, שאישר את הנישואין של הקטינה בטענה לנסיבות מיוחדות. על פי פסק הדין המקורי, הורי הקטינה פנו לבית המשפט לאחר שהאירוסין נערכו במהירות והחתונה תוכננה להתקיים ימים ספורים לאחר מכן. ההורים טענו כי נישואי הקטינה אינם מנוגדים לטובתה וכי היא בוגרת, אחראית ומוכנה לנישואין.
באת-כוח היועצת המשפטית לממשלה, טענה מנגד כי אין בנסיבות המתוארות שום ייחוד שמצדיק חריגה מחוק גיל הנישואין, הקובע כי גיל הנישואין המינימלי הוא 18. לטענתה, החלטת בית המשפט לענייני משפחה סותרת את פסק הדין בו נדחתה בקשה דומה.
חשש לביטול השידוך
השופטת תמר בר-אשר שהתייחסה לטענות הצדדים במהלך הדיון שהתקיים בשעות הערב המאוחרות, והבהירה כי למרות הקושי שבקביעת בית המשפט לענייני משפחה בנוגע לנסיבות מיוחדות, היא נוטה שלא להתערב בהחלטה. השופטת ציינה כי התרשמה שתום לבם של הורי הקטינה אמיתי, וכי הם הניחו בתמימות שניתן יהיה להסדיר את הנישואין בקלות. היא גם הביעה חשש כי ביטול החתונה יגרום לנזק נפשי וכלכלי משמעותי למשפחה, כולל אפשרות לביטול השידוך כולו.
במהלך הדיון, הובא לתשומת ליבה של השופטת, כי דחיית החתונה במספר חודשים בשל ימי ספירת העומר, עלולה להוביל לנזקים נוספים, שכן החתן מקפיד שלא להינשא במהלך תקופה זו. השופטת הדגישה כי למרות שאין בכל אחת מהנסיבות כשלעצמה כדי להצדיק את היתר הנישואין, הצטרפותן יחד עם תום לבם של ההורים מספקת את הדרישה החוקית ל"נסיבות מיוחדות".
בסיכומו של דבר השופטת בר-אשר ציינה כי לעתים יש להיזהר מלהפוך את בית המשפט ל"חותמת גומי" לאירועים שכבר נקבעו, אך במקרה זה בחרה שלא לעכב את ביצוע פסק הדין, כדי למנוע פגיעה מיותרת בקטינה ובמשפחתה. על כן, החתונה תתקיים כמתוכנן למרות שטרם מלאו לכלה 18 שנים.
_______________________________________
