רשם ההוצאה לפועל מלשכת אשדוד, איל רוזין, הורה על חילוט ערבות שהגישה חייבת בהליך של פירוק שיתוף על הדירה לאחר שקבע כי החייבת לא רק שלא תרמה לקידום המכר של הדירה אלא פעלה להכשילו.
בהחלטה צוין, כי במקרה הנוכחי הוגשה בקשה בסוף שנת 2022 לביצוע פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, שהורה לפרק את השיתוף בדירת המגורים של הצדדים, ומונו עורכי הדין של הצדדים ככונסי הנכסים על הדירה.
התקיימה התמחרות לגבי הדירה, אולם ההצעה הגבוהה ביותר שהוצעה לא עמדה בשמאות ולכן בוטלה ההתמחרות. ניתנה הוראה לכונסי הנכסים לפרסם את הדירה פעם נוספת, סה"כ פורסמה הדירה 3 פעמים.
כונס הנכסים מטעמה של החייבת הגיש הודעה, כי החייבת ביקשה את מפתחות הדירה, ומשניתנו לה המפתחות נכנסה לגור בדירה על דעתה מבלי לקבל היתר מאיש.
באותו היום נתבקשה תגובת החייבת, לפשר מעשיה, אולם לאור חג הסוכות ואירועי 7.10 וביטול כל הליכים מבצעיים בהתאם לחקיקה אשר נוצרה בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" נשארה החייבת בדירה, עד אשר פינתה אותה במאי 2024.
בכל הפרסומים, בכל ההוצאות כולל השמאי, החייבת למרות שנתבקשה לא השתתפה בשום הוצאה, ומכלול ההוצאות נפלו על כתפי הזוכה.
נדחתה בכל הערכאות
לאחר פרסום נוסף וביצוע התמחרות נוספת, הוכרה קונה (צד ג') כבעלת ההצעה הגבוהה ביותר בהתמחרות, ניתנה החלטה נוספת בה ניתנה זכות פדיון לצדדים (בני הזוג לשעבר) בתוך 7 ימים.
החייבת הודיעה, כי היא מעוניינת לפדות את הדירה, ואף הפקידה ערבות בסך של 10% מהצעתה, אולם בהמשך הודיע הכונס מטעמה על ביטול אישור המכר, מאחר והחייבת אינה מסוגלת לעמוד בתשלומי המכר.
לאור זאת, אושר המכר לקונה (צד ג'). בשלב זה החייבת לא שיתפה פעולה עם הכונסים, לא חתמה על טפסי המש"ח, לא חתמה על הסכם המכר, ולא קידמה ככל שהדבר היה תלוי בה את הליכי המכר.
החייבת הגישה ערעורה לבית המשפט לענייני משפחה, לאחר מכן לבית המשפט המחוזי ואף לבית המשפט העליון, אולם החייבת נדחתה בכל הערכאות ולא קיבלה את הסעד המבוקש על ידה.
בדיון אשר התקיים נחלקו הצדדים בעניין מה הראוי לעשות עם שיק העירבון. בשאלת חילוט שיק הערבות שהופקד על ידי החייבת, טען הכונס מטעם הזוכה (בן הזוג לשעבר), כי יש להורות על חילוט הערבות לטובת הזוכה בלבד. לדבריו, רשם ההוצאה לפועל מחויב על פי החוק להורות על החילוט ואין לו כל שיקול דעת. עוד הדגיש, כי החייבת ידעה בדיוק מה התנאים ואף חתמה על טופס ובו לגישתו הצעה בלתי חוזרת לרכוש את הדירה וידעה גם ידעה כי אי עמידה בהוראות התחייבותה יביאו לחילוט השיק.
מנגד, טענו באי הכוח של החייבת, כי יש להשיב את השיק לחייבת, מאחר והיא לוותה את הכספים מקרוב משפחה על מנת לרכוש את הדירה, כאשר למרות חזרתה מרצונה לקנות את הדירה, לא נגרם כל נזק מאחר והקונה לבסוף נאותה לרכוש את הדירה.
עמידה בהתחייבות
לאחר סקירת החוק והפסיקה קבע הרשם רוזין, כי נושא חילוט הערבון אינו שאלה של נזק או חסרון כיס לקופה, אלא בעמידת צד ג' בהתחייבויותיו כלפי הליך הכינוס ועמידתו בחובותיו, כפי שהתחייב להם, ערב ההתמחרות. צד ג' בסופו של יום התחייב, עם השתתפותו בהליך ההתמחרות, שככל ויחזור בו מהצעתו או לא יעמוד בתנאי המכרז – יחולט הפקדון."
אשר לשיקול הדעת של הרשם, הבהיר כי לא מצא שלא קיים שיקול דעת לרשם ההוצאה לפועל אלא חיוב הסכום, כפי שטוען כונס הנכסים מטעמו של הזוכה, שיקול הדעת מצוי בחוק, אולם הוא אינו סבור שיש להפעילו בנסיבות העניין.
על כן, קבע הרשם, כי כונס הנכסים מטעם החייבת יפקיד את השיק לחשבון כינוס הנכסים, וכספים אלה יהיו חלק מקופת הכינוס.
עוד קבע הרשם, כי "ער אני לתוצאה אשר הגעתי ביחס לחייבת, אולם אין המדובר בתיק חוב אלא בתיק פירוק שיתוף. למעשה בסופו של יום יש לחלק את יתרת הקופה שווה בשווה בין שני הצדדים. על כן, הסנקציה עצמה במקרה הספציפי הינה בסופו של יום נופלת רק ב- 50% על כתפי לחייבת״.
