במשך כשש שנים ועד לאחרונה, נאבק קצין במילואים במשרד הביטחון, על מנת שזה יכיר במחלת העיניים שבה לקה, כפגיעה שנגרמה עקב שירותו הצבאי, כאשר נאלץ לשמור על בלון מודיעין. בתביעה נטען כי החשיפה הממושכת שלו לשמש, עקב תפקידו הייחודי, פגעה קשות בראייתו. רק במסגרת הליכי הערעור, הסכים משרד הביטחון להכיר בו.
בתביעה שהוגשה מתוארת השתלשלות הדברים שגרמה למחלת העיניים שבה לקה הקצין, וגם ספרות רפואית התומכת בטענה כי חשיפה ממושכת לשמש מגבירה את הסיכוי לחלות במחלת העיניים שבה לקה. חרף חוות דעת של מומחה רפואי מטעם משרד הביטחון, שאכן הודה כי המחלה שבה לקה הקצין פורצת ומחמירה כתוצאה מחשיפה לשמש, משרד הביטחון דחה את תביעתו, וזאת בנימוק, כי לא הוכח קשר סיבתי בין תנאי השירות לבין המחלה.
הראייה נפגעה
הקצין לא ויתר, והגיש ערעור על החלטת קצין התגמולים לבית משפט השלום בבאר שבע, המשמש כערכאת ערעורים על החלטות משרד הביטחון. על פי הנטען, במועד גיוסו לצבא נהנה התובע מראייה תקינה לחלוטין, בדרגה 6/6, אולם בחלוף כ-15 שנות שירות, ראייתו נפגעה מאד, וזאת, על פי הנטען, כתוצאה מחשיפה ממושכת לאור השמש.
ביחידה שבה שירת התובע מופעל כלי צבאי בגובה רב, ובמסגרת תפקידו הוא נדרש לתצפת לאורך שעות ארוכות על הכלי כשהוא באוויר ולוודא שהוא תקין. עבודה זו, כך נטען, חייבה התבוננות בכלי מסביב לשעון גם בשמש היוקדת. בערעור טען בא כוחו, כי משרד הביטחון טעה משלא קבע שמחלת העיניים של התובע נגרמה כתוצאה מתנאי שירות הצבאי.
לאחרונה, ובמסגרת הליכי הערעור, הסכים משרד הביטחון להכיר במחלת העיניים של התובע כפגיעה עקב שירותו הצבאי, וכי וועדה רפואית תקבע את דרגת נכותו. השופט בדימוס ברוך אזולאי, אישר את הסכמת הצדדים ונתן לה תוקף של פסק דין. כמו כן, חייב השופט את משרד הביטחון לשלם לתובע את הוצאות הערעור.
