טיול הגלישה החלומי של נער כבן 15 לסרי-לנקה נגמר בסיוט שאף הורה לא היה רוצה שיקרה לו – חברת הטיולים הותירה את הנער לבד, בשדה התעופה במדינה מוסלמית, דובאי, במשך שתי יממות בשיא המלחמה. בית המשפט לתביעות קטנות בעפולה קבע כי החברה תשלם פיצוי על סך 23,000 שקלים כולל הוצאות משפט.
בכתב התביעה, נטען כי הנתבעים, שהיו אחראים על שלומו של הנער, לא היו בטיסות עם הקבוצה, אלא הגיעו לסרי לנקה יומיים לפני הטיול ועזבו יומיים לאחריו ואילו הנער נאלץ לחזור לישראל בכוחות עצמו, תוך קניית כרטיסי טיסה חדשים והתמודדות עם בעיות לינה ומזון.
לטענת התובעים חברת הטיולים התרשלה בתפקידם, כאשר הפקירו את הקטין במדינה מוסלמית בזמן מלחמה, והותירו אותו לדאוג לעצמו. בנוסף, נגרמה למשפחה עוגמת נפש ונזק בלתי ממוני. מנגד בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי הקטין לא נשכח בשדה התעופה אלא איחר לטיסת ההמשך במכוון לאחר שהסתובב בשדה התעופה ולא המתין ליד השער כמתבקש.
קטין הוא קטין
הנתבעים הדגישו כי נעשו מאמצים לסייע לו, שכללו עדכון הוריו בזמן אמת. הם טענו כי הקטין יכול היה להמתין לטיסה הבאה בשדה התעופה, תוך ניצול שירותי הטרקלין המוצעים שם, וכי לא הייתה כל חובה לצאת מהשדה.
הרשמת מאיה בלאו קבעה כי יש לקבל את התביעה בחלקה. היא ציינה כי על אף שנעשו מאמצים מצד הנתבעים לסייע, האחריות הכוללת לשלומו וביטחונו של הקטין מוטלת עליהם.
"לא הובהר מדוע התאפשר כלל לקטין לשהות בנפרד מהקבוצה ומהמדריך בהיותם בשדה התעופה, ובזמן הסמוך לעלייה למטוס? האם הנחיות הקבוצה לא כללו הישארות יחד במתחם שדה התעופה לאורך כל משך הזמן ששהו בו, ואם לא, מדוע?", כתבה הרשמת והוסיפה: "קטין הוא קטין, גם בגיל 15, ואין הדין מתיר לו לבצע פעולות מסוימות שלא באמצעות הוריו, ובתוך כך גם לצאת את גבולות הארץ ללא מבוגר אחראי שיתלווה אליו, ובכפוף להסכמת הוריו. אם אחריותו של המארגן או המדריך היא אחריות מוגברת כלפי משתתפי טיול בגירים, הרי שאחריות זו מוגברת עוד יותר, שעה שהם נוטלים חסות על קטינים ומשמשים כאחראים על שלומם וביטחונם".
