מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024. מדובר בהצעת חוק ממשלתית, אליה מוזגה הצעת חוק פרטית של חברת הכנסת מירב כהן וקבוצת חברי כנסת. 22 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים.
מוצע לתקן את חוק הגנת הצרכן באופן שיסמיך את הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן לקבוע כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות ולהסמיך אותו להעביר מידע אודות כוונה לקבוע כאמור, וכן אודות קביעה כאמור, לנותן שירותי תשלום ולמנהל מערכת ההוצאה לפועל.
עוד מוצע לתקן את חוק שירותי תשלום ואת חוק ההוצאה לפועל, כך שיחיל על עוסק שהוא מפר בנסיבות מחמירות או שיש כוונה לקבוע כך לגביו, הגבלות דומות לאלו המוטלות על עוסק שהוא חדל פירעון. מוצע, כי לאחר מתן הודעה על כוונה כאמור, תיבחן האפשרות להפסיק להעביר לעוסק את הכספים שנסלקים עבורו ואלו יוחזקו אצל הסולק לטובת העוסק עד שתינתן קביעה סופית בעניין הקביעה כי הוא מפר בנסיבות מחמירות.
כמו כן, מוצע לקבוע בחוק ההוצאה לפועל, שלא ייפתחו תיקים חדשים וייסגרו תיקים פעילים לטובתו של זוכה שלגביו נקבע כי הוא מפר בנסיבות מחמירות.
"כלי אכיפה משמעותי"
ח"כ מירב כהן, יוזמת ההצעה: "מדובר בכלי אכיפה משמעותי שמטרתו להרתיע נוכלים, ולעצור בזמן אמת את הפגיעה שהם מייצרים. לא עוד דיונים של שנים בבתי משפט במהלכם הם יוכלו לחמוק מעונש. מעתה, אם הצטברו תלונות קשות של קשישים נגד חברה מסוימת, תוכל המדינה להורות לכל חברות האשראי להפסיק להעניק להם שירותי סליקה. בכך, תחסם בצורה אפקטיבית הגישה של הנוכלים לארנקים של צרכנים בישראל ותזרים המזומנים אליהם ייעצר. את העבודה על החוק הזה התחלתי עוד לפני שנכנסתי לפוליטיקה, לפני למעלה מ-6 שנים. אני מתחייבת להמשיך לעשות ככל יכולתי על מנת לספק הגנה מפני נוכלים שמנצלים את הקשישים ואת האנשים החלשים ביותר בחברה".
מגמת החמרה בצל הקורונה
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "ביום 18 באוקטובר 2020 החליטה ממשלת ישראל בהחלטה מס' 450 לאשר תוכנית חירום לחיזוק המאבק נגד עוקץ וניצול צרכנים אזרחים ותיקים וצרכנים פגיעים אחרים במיוחד בעידן משבר הקורונה.
"החלטת הממשלה התקבלה לאחר זיהוי תופעה של עוקץ ועושק אזרחים ותיקים וצרכנים אחרים הנמצאים בעמדת חולשה, הן בשגרה והן תוך ניצול משבר הקורונה, באמצעות שיטות שיווק אגרסיביות שיש בהן משום הטעייה של צרכנים, השפעה בלתי הוגנת עליהם או הפרה אחרת של חוק הגנת הצרכן. כדי להתמודד עם התופעה ולמגר אותה נקבע בהחלטת הממשלה על פעולה בכמה מישורים: חיזוק האכיפה הפלילית, חיזוק כוחו של הצרכן במישור האזרחי וחיזוק האכיפה המנהלית. בהתאם, נקבע בהחלטת הממשלה, בין השאר, כי משרדי הממשלה הרלוונטיים יחד עם בנק ישראל יבחנו את האפשרות לחזק את האכיפה המינהלית באמצעות תיקוני חקיקה שונים.
"התיקון המבוקש בחוק הגנת הצרכן מרחיב למעשה את הסמכויות הנתונות לממונה ומאפשר לו לקבוע כי עוסק המפעיל שיטות שיווק אגרסיביות תוך הפרה של הוראות החוק באופן חוזר ונשנה בנסיבות מחמירות כפי שהן מפורטות בהצעת החוק, הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות. משמעויותיה של קביעה כאמור מוסדרת בתיקון של חוק נותן שירותי תשלום, הקובע בין השאר כי נותן שירותי תשלום יחויב להפסיק את הסליקה מרגע קביעת הממונה, וכן בתיקון חוק ההוצאה לפועל, המסמיך בין השאר את מנהל מערכת ההוצאה לפועל לסגור תיקים שבהם עוסק מפר בנסיבות מחמירות הוא הזוכה ולא לפתוח תיקים חדשים לטובתו".
